משאבים, טכנולוגיה ועמידות מוסדית

המערכת הגלובלית ממשיכה לעבור למהלכים כוחניים ואימוץ ׳ריאל-פוליטיק׳ קר. ואקום המנהיגות הבינ״ל ושחיקת המוסדות הקיימים כבר אינם מוגבלים לקווי חזית מרוחקים; הם מחלחלים פנימה ומפרקים את הלכידות הפנימית של המדינות עצמן. תהליך זה מתבטא בגזרות שונות: קרן מטבע משותקת בסנגל, והממסד הדמוקרטי חווה אובדן לגיטימיות מואץ – מבדלנות המאיימת על קנדה, דרך ריסוק האופוזיציה בטורקיה, ועד פופוליזם גואה באירלנד ובסרביה. במקביל, הפיכת הונג קונג למקלט ההון העולמי החדש מוכיחה שההון הפרטי אדיש לערכים ומעדיף אינטרסים קרים, בזמן שמהפכת הבינה המלאכותית נאלצת לרכוש כורים גרעיניים פרטיים כדי לשרוד את משבר האנריגה. כאשר הבית הלבן מייצר עילה צבאית מול קובה ומזגזג בפריסת כוחותיו באירופה לפי גחמות פוליטיות, השורה התחתונה ברורה: העצמאות התפעולית של מדינה או ארגון היא תעודת הביטוח הכמעט יחידה שנותרה.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. התמרון הצבאי מול קובה ואישום קסטרו: משרד המשפטים האמריקאי הגיש כתב אישום באשמת רצח נגד נשיא קובה לשעבר, ראול קסטרו (בן 94), בגין הפלת מטוסים אזרחיים ב-1996. הצעד, שלווה בשיגור מיידי של נושאת מטוסים לים הקריבי הדרומי, נתפס בעולם כהכנת תשתית משפטית וצבאית לפעולה אגרסיבית (בדומה ללכידת מדורו בוונצואלה). עבור הבית הלבן, קובה מסתמנת כ"יעד קל" להשגת ניצחון מדיני מהיר, שנועד להסיט את הקשב הציבורי מהמערכה מול איראן.

ב. משבר הריבונות הקנדית: יוזמת מחוז אלברטה העשיר בנפט לקדם משאל עם על תהליך היפרדות מקנדה, מייצרת חוסר יציבות פוליטית חריפה עבור רוה״מ קנדה בעיצומו של המשא ומתן על הסכם הסחר מול ארה"ב. ההתבטאויות של בכירים בוושינגטון המגדירים את אלברטה כ"שותפה טבעית", לצד רמיזות טראמפ על סיפוח, מגבירים את החששות בקנדה. זעזוע זה, המצטרף להתעוררות מחודשת של הבדלנות בקוויבק, מאלץ את אוטווה להסיט את כל הקשב האסטרטגי שלה לשימור שלמות המדינה על חשבון פעולות בזירה הבינ״ל.

ג. הפיכת הונג קונג למקלט ההון העולמי החדש: הונג קונג עקפה רשמית את שווייץ והפכה למרכז ההון הזר הגדול בעולם, עם נכסים בינ״ל בשווי של כמעט 3 טריליון ד׳. המהלך מונע ישירות מהזרמת הון סיני מסיבי (המהווה 60% מהזרמות) ומחיפוש של משקיעים אחר פיזור סיכונים גיאופוליטי. הנתונים מוכיחים כי ההון הפרטי אדיש לחלוטין לחוקי הביטחון הדרקוניים של בייג'ינג, ומעדיף הגנה רגולטורית וקרבה לשוק הסיני על פני המודל המערבי.

ביטחון ואיומים

א. מלחמת צללים וכטב"מים במרחב הבלטי: ליטא הכריזה על כוננות ופקדה על תושבי הבירה וילנה לתפוס מחסה בעקבות זיהוי מכ״ם של כטב״ם בשמי בלארוס, במקביל להאשמות חריפות מצד רוסיה כי לטביה מאפשרת לאוקראינה לשגר כטב״מים משטחה לפגיעה במחוז מוסקבה, תוך סימון חמישה בסיסים לטביים כמטרות. אירועים אלו מייצגים עליית מדרגה בלוחמה ההיברידית של מוסקבה באגן הים הבלטי, שנועדה לייצר מתח פנימי במדינות נאט״ו ולשמש את הקרמלין גם לניהול משברים פנימיים.

ב. זינוק ביעדי ההתחמשות של נאט"ו (פסגת הלסינבורג): שרי החוץ של נאט״ו התכנסו בשוודיה והתוו נתיב לקראת העלאת תקציבי הביטחון ליעד חסר תקדים של 5% מהתמ״ג. המפגש הבליט את העובדה שהמדינות האירופיות נאלצות לקחת אחריות על הגנה קונבנציונלית, במיוחד לנוכח האזהרות של המזכ״ל רוטה כי חסימת מצר הורמוז מחזיקה את הכלכלה העולמית כ"בני ערובה" ומוכיחה כי איומי הביטחון ברחבי העולם שזורים זה בזה באופן בלתי נפרד.

ג. ההפכפכות האמריקאית בפריסת הכוחות באירופה: מדיניות פריסת הכוחות של ארה"ב באירופה נקלעה לשרשרת זגזוגים בתוך שלושה שבועות בלבד. זה התחיל בהכרזה של טראמפ על הסגת 5,000 חיילים מגרמניה (כענישה על ביקורת מצד הקנצלר מרץ), המשיך בהודעה על ביטול פריסת כוחות מתוכננת בפולין, והסתיים כעת בהצהרה הפוכה לחלוטין: ארה"ב שולחת 5,000 חיילים דווקא לפולין, המוגדרת כעת כ"בעלת ברית למופת". הזיגזג האסטרטגי הזה מדגיש כי פריסת הכוחות האמריקאית באירופה אינה מונעת עוד מתפיסה ביטחונית מבנית של נאט״ו, אלא משיקולי פוליטיזציה ואינטרסים משתנים של הנשיא.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

א. הכאוס הפוליטי בסנגל ומלכוד קרן המטבע:(IMF) נשיא סנגל פיטר את ראש ממשלתו על רקע מחלוקת עמוקה לגבי ניהול החוב הלאומי, שהגיע ל-132% מהתמ״ג לאחר גילוי חובות מוסתרים בשווי 13 מיליארד ד׳. עם זאת, רוה״מ המפוטר נבחר מיד ליו״ר הפרלמנט, מה שמעניק לו כוח מוחלט לחסום את תוכנית ההבראה של קרן המטבע הבינלאומית (שהקפיאה הלוואה של 1.8 מיליארד ד׳). המצב מייצר שיתוק מוסדי מוחלט ומציב את המדינה האפריקאית על סף חדלות פירעון.

ב. מהפכת הבינה המלאכותית מאותגרת מהמחסור באנרגיה: בעוד תעשיית הבינה המלאכותית דוהרת, משבר האנרגיה העולמי שמחולל המשבר במזה״ת מייצר איום חמור על חוות השרתים במערב. רשתות חשמל הקיימות אינן מסוגלות לספק את תשומות האנרגיה הנדרשות למרכזי הנתונים, מה שמאלץ את ענקיות הטק לרכוש באופן פרטי כורים גרעיניים או להתמודד עם האטה כפויה בפיתוח. הבינה המלאכותית אינה פועלת בוואקום; היא תלויה בנפט ובגז, ומי ששולט בצינורות, משפיע גם על קצב החדשנות.

ג. בייג'ינג סוגרת את הברז למינרלים הקריטיים: בתגובה לניסיונות הפנטגון ויפן לעקוף את שרשראות האספקה הסיניות, משרד המסחר בבייג'ינג הודיע על חסימה רגולטורית מוחלטת של ייצוא גרפיט ואנטימון למדינות נאט״ו. המהלך הסיני פוגע ישירות ביכולת הייצור של יצרניות הרכב החשמלי באירופה ומייקר דרמטית את עלויות חומרי הגלם של תעשיות הביטחון האמריקאיות. מלחמת הסחר כבר אינה עוסקת במכסים על מוצרים מוגמרים, אלא בחנק הדדי של חומרי הגלם.

משברים

א. התפרצות האבולה באפריקה ושיתוק הדיפלומטיה: התפרצות זן האבולה החדש בקונגו ובאוגנדה חצתה את רף ה-600 מקרים והובילה לדחיית פסגת הודו-האיחוד האפריקאי בניו-דלהי. ארגון הבריאות העולמי מזהיר כי פיתוח חיסון לזן נדיר זה ייקח לפחות תשעה חודשים, כאשר המצב מוחמר משמעותית עקב החלטת ממשל טראמפ לפרוש מארגון הבריאות העולמי ולצמצם את תקציבי הסיוע.

ב. שחיקת האמון המוסדי במערב (אירלנד, סרביה וארה"ב): השילוב בין עלייתו של ראש מאפיה לשעבר למקום השלישי בסקרים באירלנד עקב משבר הדיור, הפגנות הסטודנטים בסרביה שמאיימות על שלטון ווצ׳יץ׳ עקב אובדן מוערך של 1.8 מיליארד ד׳ מכספי הא״א, ופרסום הדו״ח המפלגתי המפוצל והחלקי של הדמוקרטים בארה״ב – חושפים תופעת עומק זהה. המערכות הדמוקרטיות המסורתיות חוות אובדן לגיטימיות מואץ; כאשר הממסד נתפס כמי שאינו מסוגל לפתור משברי מאקרו או להודות בכשלונותיו, הציבור פונה לערוצים חלופיים מחוץ לכללי המשחק.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab