העדכון השבועי 115

אשליית ההסכמים של וושינגטון מתנפצת מול חילופי אש במזרח התיכון ומרד בקונגרס; אשליית העצמאות הביטחונית של אירופה קורסת עם ביטול פרויקט מטוס הקרב המשותף; ואשליית היציבות מבית נשרפת במהומות בבריטניה, בקשמיר ובקונגו. כשהמעצמות מוסחות, מדינות קטנות לוקחות את גורלן בידן – זלנסקי פונה ישירות לפוטין, ארמניה מסתכנת באיבוד הגז הרוסי, וונצואלה עוקפת סנקציות בטורקיה. בעולם של שיתוק ממסדי, הקיצונים משני צידי המתרס – מהרחובות בבלפסט ועד הקלפיות בקולומביה – הם אלו שמכתיבים את הקצב.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. מלכוד לבנון והמרד הפיננסי בקונגרס: הפסקת האש המוצהרת בין ישראל ללבנון קיימת על הנייר בלבד, כיוון שחיזבאללה דוחה את תנאי הפינוי מדרום המדינה. המבוי הסתום הזה מחרב את מאמצי הבית הלבן להגיע להסכם רחב מול איראן (המתנה את העסקה בהפסקת אש מלאה). חילופי המהלומות החריפו עם הפלת מסוק אפצ'י אמריקאי ותקיפות נגד בסיסי ארה"ב בירדן ובחריין שגררו תגובה האמריקאית. הכאוס וחוסר ההחלטיות הובילו את בית הנבחרים האמריקאי להצבעה דרמטית, בה ארבעה רפובליקנים חברו לדמוקרטים כדי לחסום את סמכויות המלחמה של טראמפ מול איראן – סימן מקדים ברור לאובדן השליטה של הנשיא במפלגתו לקראת בחירות האמצע.

ב. רוסיה-אוקראינה: נשיא אוקראינה שלח איגרת חריפה לפוטין, בה הבהיר כי המשטר הרוסי לא ישרוד את המלחמה והציע מפגש פסגה ישיר, תוך הדגשה מפורשת כי ארה"ב, המוסחת בגלל איראן, אינה נחוצה כמתווכת. המהלך מגיע על רקע שיפור בעמדות אוקראינה בשטח ובליץ כטב"מים שהעלה באש תשתיות רגישות בסנט פטרסבורג, בזמן שפוטין אירח שם ועידת השקעות גדולה. פוטין, מצדו, הגיב בזלזול וערער על לגיטימיות שלטונו של זלינסקי.

ג. בייג'ינג מנסה להרגיע את קים ג'ונג און: נשיא סין קיים ביקור רשמי נדיר בפיונגיאנג לראשונה מזה שבע שנים, במטרה לשדר לבעלת בריתו מסר ברור של "הורדת הלהבות". בייג'ינג מודאגת מכך שהאיומים של קים להגדיל "אקספוננציאלית" את ארסנל הגרעין שלו, לצד הידוק היחסים הצבאיים שלו עם רוסיה (כולל שליחת כוחות לאוקראינה), יערערו את היציבות בחצי האי הקוריאני ויגררו התערבות אמריקאית מוגברת, בדיוק כשיפן מעצימה את התחמשותה.

ביטחון ואיומים

א. קריסת פרויקט ההגנה הגדול של אירופה: צרפת וגרמניה ביטלו רשמית את התוכנית המשותפת לבניית מטוס הקרב שאמור היה להחליף את הסופר-אטנדר והראפאל הצרפתיים, והיורופייטר טייפון הגרמני (פרויקט ששוויו הוערך ב-115.6 מיליארד דולר). הפרויקט, שהושק ב-2017 כעמוד התווך של העצמאות הביטחונית האירופית, קרס סופית עקב מחלוקות עמוקות וסכסוכים עסקיים בין ענקיות התעופה דאסו ואיירבוס. הביטול מותיר את אירופה מפולגת וחשופה, דווקא בעיצומו של החשש הקיצוני מפני תוקפנות רוסית ושחיקת הערבויות האמריקאיות.

ב. פולין וליטא בדרך לנשק גרעיני אמריקאי: ורשה ווילנה אישרו רשמית כי הן מנהלות מגעים מתקדמים לשדרוג תפקידן במערך ההרתעה הגרעיני של נאט"ו, בעקבות נכונות שהביע הממשל האמריקאי לפרוס יכולות אלו במדינות חדשות באירופה. המודל המסתמן, שנועד לעקוף התנגדויות, אינו אחסון קבוע של פצצות על אדמתן, אלא הסמכה טכנולוגית ומבצעית של מטוסי קרב לנשיאת נשק גרעיני אמריקאי בעת פקודה.

ג. זליגת האבולה לחזית הטרור בקונגו: המאמצים הבינ״ל לבלימת מגפת האבולה באפריקה נתקלים בחסם גיאופוליטי במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. פקחי הטבע והצוותים הרפואיים באזור, שאמורים לשמש כקו הגנה בריאותי, מוצאים את עצמם תחת מתקפות רצחניות של ארגון הטרור ADF (המסונף לדאעש) ובסבך לחימה מול המיליציה החמושה M23, שמסרבת לשתף פעולה עם הממשלה המרכזית ומפקירה את האזור לאסון הומניטרי ורפואי.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

א. טאיפיי מהדקת את החנק על השבבים לסין: טאיוואן בוחנת חקיקת הגבלות יצוא רשמיות ומחמירות על מכירת שבבי בינה מלאכותית לבייג'ינג, במטרה ליישר קו עם הרגולציה האמריקאית. המהלך נועד להעניק לרשויות בטאיוואן כלים משפטיים לפעול נגד רשתות ההברחה הבלתי חוקיות (בעיקר של שבבי Nvidia) שמזינות את תעשיית הבינה המלאכותית הסינית דרך "שטחים אפורים". בעוד טאיפיי מקווה שהצעד ירכך את טראמפ (שהקפיא לה עסקת נשק של 14 מיליארד דולר), המהלך צפוי לגרור סנקציות אגרסיביות מצד סין.

ב. מסע העסקים הגלובלי של ונצואלה ׳החדשה׳: הנשיאה הזמנית של ונצואלה, יצאה למסע דיפלומטי בינ״ל ראשון מאז המבצע האמריקאי ללכידת המנהיג הקודם. הנשיאה נפגשה באנקרה עם נשיא טורקיה ארדואן במטרה להגדיל את הסחר בנפט ובזהב. המהלך, שמגיע מיד לאחר ביקורה בהודו, מסמן אסטרטגיה מתוחכמת: פנייה למדינות חזקות שאינן מזוהות ישירות עם הגוש הכלכלי של סין, כדי לבנות לגיטימציה מסחרית עוקפת-מערב מבלי להדליק נורות אדומות בוושינגטון.

ג. ארמניה שוברת מערבה ומסתכנת בחנק אנרגטי: מפלגת השלטון בארמניה השיגה ניצחון מוחץ בבחירות לפרלמנט (49.8% מהקולות), תוך שהיא מביסה את הגוש הפרו-רוסי. מנהיג המפלגה הצהיר על המשך האצת ההתקרבות לארה"ב ואירופה, שכללה השנה חתימה על הסכמי אנרגיה גרעינית עם וושינגטון. בתגובה, פוטין מאיים להפעיל סנקציות כלכליות קשות נגד המדינה, איום קיומי עבור ירוואן, בהתחשב בכך שרוסיה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה וספקית הגז הבלעדית שלה.

משברים ופוליטיקה פנימית

א. קשמיר הפקיסטנית: עימותים קשים פרצו בחבל קשמיר שבשליטת פקיסטן, עקב הזינוק הקיצוני ביוקר המחיה והזנחה תקציבית מתמשכת של האזור מצד הממשל המרכזי. המפגנים יצאו לרחובות במחאה על מחסור בתשתיות בסיסיות, והעימותים עם כוחות הביטחון גבו כבר מספר הרוגים בודדים (חרף ניסיונות של כלי תקשורת בהודו לנפח את המספרים למאות). המשבר מדגיש את פגיעותה של פקיסטן, מדינה גרעינית, שאינה מצליחה לקיים משילות באזורי הספר שלה.

ב. זעם גזעני והצתות ברחובות הממלכה המאוחדת: סרטון מדצמבר האחרון שפורסם השבוע, ובו נראה צעיר לבן בן 18 מתחנן לעזרה ומת מפצעיו בעת מעצר משטרתי, הצית שרשרת מהומות אלימות בבלפסט ובסאות'המפטון. המשטרה עצרה בזמנו את הקורבן המדמם במקום את הדוקר (אזרח בריטי-סיקי שהורשע מאז ברצח), כיוון שהדוקר האשים את הצעיר בגזענות. מנהיג הימין הקיצוני נייג'ל פאראג' ניצל את האירוע כדי להאשים את הממסד ב"שיטור דו-שכבתי" המפלה לבנים, מה שהוביל לגל אלימות נגד מהגרים. השבוע גם בריטי עם מוגבלות בן 44 נדקר ונפצע קשה בבלפסט, המשטרה עצרה מבקש מקלט סודני בן 30 בחשד לניסיון רצח.

ג. קריסת המרכז הפוליטי: השברים הפנימיים במדינות המערב מעמיקים. בגרמניה, המילה החמה ביותר בפוליטיקה היא "Kanzlerwechsel" (החלפת קנצלר), בעקבות צניחת הפופולריות של פרידריך מרץ ל-20% בלבד בגלל שיתוק כלכלי, מה שסולל את הדרך לעליית מפלגת הימין הקיצוני AfD שמובילה בסקרים. בקולומביה, מועמד הימין הקיצוני הפתיע והעפיל לסיבוב השני בבחירות לנשיאות מול השמאל, מה שמכניס את המדינה לשלושה שבועות של מתח פוליטי.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab