העדכון השבועי 116

הסדר העולמי החדש לא נבנה על ערכים, אלא על דמי חסות ("פרוטקשן"), אילוצים פוליטיים וכלכלת מלחמה. גיליון 116 חושף כיצד עסקת הפסקת האש המתגבשת בין ארה"ב לאיראן אינה ניצחון דיפלומטי, אלא אקזיט ציני שנועד לשרת את קמפיין הבחירות של טראמפ, תוך הפקרת האינטרסים של ישראל ואילוץ מדינות המפרץ לממן את שיקומה של טהרן.

במקביל, בזמן שהפוליטיקאים חותמים על ניירות בשווייץ, הכלכלה הגלובלית משלמת את המחיר: נגידי הבנקים באירופה נאלצים להעלות ריביות בעקבות האינפלציה שחוללה חסימת מצר הורמוז, והבהלה לזהב החדש – טכנולוגיות חלל ובינה מלאכותית – ממליכה את אילון מאסק כטריליונר הראשון בהיסטוריה. בעולם שבו אירופה מפולגת ונוטשת פרויקטים צבאיים משותפים לטובת עסקאות נשק במפרץ, ורוסיה מקימה בסיסי ענק על גבולות נאט"ו, "שלום" הוא רק פסק זמן לצורך חימוש מחדש.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. עסקת "הפרוטקשן" של טראמפ והמפרץ: ארה"ב ואיראן צפויות לחתום בשווייץ על הסכם ביניים לסיום המלחמה ופתיחת מצר הורמוז. העיתוי אינו מקרי – טראמפ דוחף להישג פוליטי שייחתם סביב יום הולדתו ה-80 ולפני בחירות האמצע. אולם, העוקץ האמיתי נמצא במנגנון המימון: איראן צפויה לקבל קרן שיקום של כ-300 מיליארד דולר, שתמומן ברובה על ידי... מדינות המפרץ. בפועל, סעודיה והאמירויות – שספגו מטחי טילים וכטב"מים איראניים לאורך המלחמה – נאלצות כעת לשלם "דמי חסות" למחריבתן כדי לקנות בחזרה את היציבות הכלכלית שלהן.

ג. קצר בתקשורת בפסגת ה-G7: פגישתם של ראש ממשלת הודו מודי והנשיא טראמפ בפסגת ה-G7 בצרפת התקיימה בצל מתיחות חסרת תקדים. וושינגטון זועמת על הודו בגלל רכישת נפט רוסי (והטילה עליה מכסי עונשין), בעוד ניו דלהי רותחת על ארה"ב בעקבות מותם של שלושה מלחים הודים בתקיפות אמריקאיות נגד ספינות שניסו לשבור את המצור הימי על איראן. כשחצי מהנפט של הודו תקוע בגלל סגירת מצר הורמוז, "השותפות האסטרטגית" בין המדינות נראית שברירית מתמיד.

ביטחון ואיומים

א. מרוץ החימוש הגרעיני וההתבצרות הרוסית: נתונים חדשים חושפים כי ההוצאה הגלובלית על נשק גרעיני שברה שיא והגיעה ל-119 מיליארד דולר (כשארה"ב לבדה אחראית ל-69 מיליארד). במקביל, מודיעין לווייני סקנדינבי מאשר שרוסיה בונה תשתית צבאית לאכלוס של 115,000 חיילים לאורך הגבולות עם פינלנד, נורווגיה והמדינות הבלטיות. המלחמה באוקראינה אולי מעסיקה כרגע את כוחותיו של פוטין, אך מוסקבה מכינה בגלוי את התשתית לעימות עתידי מול נאט"ו, כשהאיום הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז המלחמה הקרה.

ב. פריז נוטשת את ברלין לטובת אבו דאבי: לאחר קריסת פרויקט מטוס הקרב העתידי (FCAS) המשותף לצרפת וגרמניה, פריז לא מבזבזת זמן ופונה למזרח התיכון. ממשלת צרפת מנהלת מגעים מתקדמים עם איחוד האמירויות לשדרוג ופיתוח משותף של מטוסי "ראפאל". המהלך הזה הוא תעודת פטירה לחלום "העצמאות הביטחונית האירופית": כשהכלכלה מקרטעת, אירופה מעדיפה לזנוח שותפויות אסטרטגיות מבית לטובת כסף מהיר ונזיל מנסיכויות המפרץ.

ג. זליגת האבולה לחזית הטרור בקונגו: חוקרים איתרו את מקור ההתפרצות הקטלנית של זן האבולה הנוכחי – הלוויה של כומר בקונגו שארונו נשבר והועבר, מה שהוביל להדבקה המונית של עשרות משתתפים. אולם הטרגדיה הבריאותית הופכת לאסון גיאופוליטי: מוקד ההתפרצות נמצא בלב אזור מלחמה הנשלט על ידי מורדי M23 וארגון הטרור ADF (המסונף לדאעש). ארגונים אלו תוקפים צוותים רפואיים, מונעים טיפול, ומבטיחים שהנגיף (שהורג 50% מהנדבקים) ימשיך להתפשט באין מפריע.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

א. צלקות הורמוז - אירופה מעלה ריבית: הבנק המרכזי האירופי (ECB) הפך לראשון להעלות את הריבית (ל-2.25%) מאז פרוץ משבר איראן. הצעד חותך את האשליה שהאינפלציה הנוכחית היא זמנית: גם אם מצר הורמוז ייפתח מחר בעקבות ההסכם, שרשראות האספקה כבר נשברו. מומחים מזהירים שלחצי המחירים צפויים להימשך עמוק אל תוך 2027, מה שמאלץ כעת גם את יפן וארה"ב לשקול צעדי הידוק דומים.

ב. החומה הפיננסית של סין: בייג'ינג מטילה חנק על הוצאת הון מחוץ לגבולותיה, בניסיון לעצור בריחת כספים שברה שיא של 809 מיליארד דולר ב-2025. הממשל הסיני הורה למוסדות פיננסיים לסגור חשבונות זרים של אזרחים סינים בהונג קונג וסינגפור, ואף החל לצנזר תוכן ברשתות החברתיות שמדריך אזרחים כיצד להשקיע בחו"ל. המטרה: לכלוא את ההון הפרטי בתוך סין כדי לאלץ אותו לממן את אסטרטגיית העצמאות הטכנולוגית של המפלגה.

ג. בדרך לטריליונר הראשון והמרד הדיגיטלי של אירופה: חברת החלל של אילון מאסק, SpaceX, יוצאת להנפקה הגדולה בהיסטוריה לפי שווי מפלצתי של 1.77 טריליון דולר, מה שיהפוך את מאסק לאדם הראשון שיחצה את רף הטריליון. ההנפקה ממחישה את הטירוף בוול סטריט סביב טכנולוגיות חלל ובינה מלאכותית (AI). אירופה, שמבינה שהיא נותרה מאחור והפכה למושבה דיגיטלית של ארה"ב, שולחת השבוע נציגים לברזיל בניסיון נואש לגבש בריתות סחר "עוקפות-אמריקה" כדי לנסות לייצר "ריבונות דיגיטלית" עצמאית.

משברים ופוליטיקה פנימית

א. הונגריה מחסלת את מורשת אורבן: ראש ממשלת הונגריה החדש, פטר מגיאר, מעביר חוק יסוד המגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. הצעד, שזכה לתמיכה גורפת, חוסם משפטית את חזרתו של המנהיג הלאומני המודח ויקטור אורבן (ששלט 16 שנים ברציפות), ומשלים את מהפכת הנגד המהירה שמחזירה את בודפשט לחיק הדמוקרטיה הליברלית האירופית, יחד עם יוזמות למיסוי עושר.

ב. מונדיאל של נעדרים במקסיקו: חגיגות הפתיחה של המונדיאל במקסיקו סיטי הוכתמו בעימותים אלימים בין מאות מפגינים למשטרה מחוץ לאצטדיון "אצטקה". במקביל, אלפים ניצלו את הבמה התקשורתית הבינלאומית להפגנות ענק בכיכרות מרכזיות במחאה על אוזלת ידה של הממשלה בטיפול ב-130,000 הנעדרים שגבו מלחמות הקרטלים, וכן נגד הפרטת הפנסיות. אירועי ספורט גלובליים הופכים יותר ויותר לנשק פוליטי עבור אזרחים שמרגישים שהממסד הפקיר אותם.

ג. קרב צמוד בפרו וחיפוש לגיטימציה במיאנמר: בפרו, למעלה משבוע לאחר הבחירות, המדינה משותקת: מועמדת הימין קייקו פוחימורי מובילה ב-1,303 קולות בלבד על יריבה מהשמאל, שמסרב להכיר בתוצאות ודורש ספירה חוזרת. משבר פוליטי זה עלול להוליד את הנשיא התשיעי בעשור במדינה מוכת הכאוס. במקביל, מנהיג החונטה הצבאית של מיאנמר מבקר בבייג'ינג בניסיון לקושש לגיטימציה בינלאומית, בעוד סין, כרגיל, מתעלמת מהסנקציות המערביות כדי לאבטח את צינורות הנפט והנמלים האסטרטגיים שלה במדינה.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab