מהתחייבויות למימוש

כמה מההתפתחויות שנבנו בחודשים האחרונים עברו השבוע משלב של הצהרות ומגעים להפעלה מעשית. ברית מכה הופעלה לראשונה בעקבות התקיפות על סעודיה, בעוד ריאד חזרה למערכה אווירית רחבה בתימן וארה״ב ממשיכה לרכז כוחות מול איראן במקביל לערוץ תיווך שעדיין פתוח. באפריקה, חידוש המלחמה בתיגראי הוביל לניתוק היחסים בין אתיופיה לאריתריאה. במקביל, סין מרחיבה את נוכחותה הצבאית בלאוס, האיחוד האירופי מחריף את הוויכוח המסחרי עם בייג׳ינג, וממשלות מגיבות למחירי האנרגיה ולעלויות המימון בצעדים מוסדיים חדשים. בזירה הפוליטית, ברזיל עוברת לסיבוב שני צמוד, ספרד לבחירות מוקדמות, וצרפת מתמודדת עם גל מחאה ארצי.

דינמיקות גיאופוליטיות

ברית מכה מופעלת לראשונה: שרי סעודיה, טורקיה ופקיסטן החליטו בריאד ב־5 באוקטובר להפעיל ״צעדי ההרתעה הקולקטיבית״ של ברית ההגנה שנחתמה באוגוסט, ולפרוס במהירות כוחות ויכולות בסעודיה. טורקיה הבהירה שתספק תמיכה הגנתית וטכנית בלבד, ללא חיילים, ופקיסטן גם היא תמלא רק תפקיד תומך. ההפעלה הראשונה הופכת את הברית ממסגרת הצהרתית למנגנון ביטחוני פעיל מול התקיפות החות׳יות.

אתיופיה ואריתריאה מנתקות יחסים על רקע חידוש המלחמה בתיגראי: ב־1 באוקטובר סגרה אתיופיה את שגרירותה באסמרה וגירשה עשרה דיפלומטים אריתריאים, שעות אחרי פיצוצים באדיס אבבה; אריתריאה הגיבה בניתוק כל היחסים, ואתיופיה גירשה גם דיפלומט מצרי. לפי דיווחים, צבא אתיופיה כבש מחדש את מקלה ב־5 באוקטובר. שתי המדינות, שנלחמו יחד נגד תיגראי ב־2020–2022, נמצאות כעת משני עבריו של העימות. מאחר שאריתריאה גובלת בתיגראי, ומצרים, המסוכסכת עם אתיופיה סביב סכר הנהדה, נגררת גם היא למשבר. מלחמה פנימית עלולה להפוך לעימות אזורי בקרן אפריקה, סמוך לנתיבי השיט הקריטי של הים האדום.

ארה״ב מנסה להחזיר את רוסיה ואוקראינה לשולחן אחד: לדברי זלנסקי, וושינגטון הציעה שיחות טכניות משולשות עד סוף אוקטובר, אולי באיחוד האמירויות, על הפסקת אש מתקיפות תשתיות אנרגיה, שיט בים השחור ונושאים הומניטריים; קייב מוכנה אך מוסקבה טרם אישרה. במקביל הגיע הקנצלר מרץ לקייב והכריז על כמיליארד אירו נוספים לסיוע צבאי ו־350 מיליון אירו לתשתיות אנרגיה, לצד 15 הסכמים בהיקף של יותר מ־8.5 מיליארד אירו בהגנה אווירית, מכ״מים ויירוט רחפנים. כל זאת תוך המשך הגברת הלחץ ההדדי.

מטוסי תקיפה סיניים במתקן הצבאי בלאוס: תצלומי לוויין מ־30 בספטמבר מראים שמונה מטוסי תקיפה קלים מדגם JL-8/K-8 ויותר משני תריסרי כלי רכב במתקן האימונים המשותף סין–לאוס, כ־50 ק״מ צפונית לווינטיאן. בייג׳ינג אומרת שהמתקן משמש לאימון טייסים מקומיים ואינו מכוון נגד צד שלישי, אך פריסת מטוסי תקיפה מחזקת את ההערכות שסין בונה נוכחות צבאית קבועה יותר בדרום־מזרח אסיה.

ביטחון ואיומים

סעודיה חוזרת למלחמה מלאה בתימן: כוחות הממשלה התימנית הנתמכים בידי ריאד פתחו ב־5 באוקטובר במבצע ״שחר תימן״ לאורך חוף הים האדום והחזירו לשליטתם את דובאב, הסמוכה לבאב אל־מנדב. החות׳ים הגיבו בתקיפות על שדות התעופה בריאד ובאבהא, שבהן נהרגו שלושה בני אדם, ובירי טילים ורחפנים לעבר שדה התעופה בעדן. ממשלת תימן טוענת שהחזירה לעצמה את השליטה במצר באב אל־מנדב ובאזורי החוף שלו; החות׳ים מכחישים.

מוות חשוד במכון לחקר המגפה באירקוטסק: עובדת מעבדה בת 28 במכון לחקר הדבר של סיביר והמזרח הרחוק מתה מ״דלקת ריאות שמקורה לא ידוע״, וכ־200 אנשי מגע הוכנסו לבידוד או למעקב. בתקשורת הרוסית נטען לחשיפה לדבר ריאתי, אך רוסיה הודיעה לארגון הבריאות העולמי שלא נרשמו מקרי דבר ושלא נמצאה עדות לתקלה במעבדה. הארגון מעריך שהסיכון לציבור נמוך, אך עדיין מבקש הבהרות, כולל לגבי דיווח על עובד נוסף שחלה. ההסתרה הרוסית היא שמזינה את החשש הבינלאומי מפני מגפה עולמית.

פקיסטן ואפגניסטן: הלחימה בגבול נכנסת לשבוע השלישי: פקיסטן, מעצמה גרעינית, מאשימה את שלטון הטליבאן באפגניסטן במתן מחסה לארגון ״הטליבאן הפקיסטני״ (TTP), שמבצע פיגועים בשטחה, ובשבועות האחרונים עברה מאיומים לתקיפות אוויריות בתוך אפגניסטן. איסלאמאבאד טוענת שבתקיפות נהרגו 22 מחבלים, ואילו קאבול והאו״ם מדווחים על הרוגים אזרחים. אפגניסטן הגיבה בתקיפות בבלוצ׳יסטן, ופקיסטן מסרה שהפילה שמונה רחפנים ליד הגבול. במקביל נהרגו לפחות 11 בני אדם בפיגוע מכונית תופת שה־TTP לקח עליו אחריות במחסום משטרה בדרה איסמעיל ח׳אן.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

ה־G7 משחררת 100 מיליון חביות ממאגרי החירום: בתיאום עם סוכנות האנרגיה הבינלאומית, השחרור יתפרס על ארבעה חודשים, הדיזל יוזרם ברובו כבר בעשרים הימים הראשונים, והמדינות התחייבו לא להטיל איסורי יצוא ביניהן.

האיחוד האירופי לוחץ על סין בשל חוסר האיזון בסחר: במועצת הסחר בבייג׳ינג ב־8–9 באוקטובר דחתה סין הצעה להגבלה וולונטרית של יצוא רכבי פלאג־אין היברידיים, ובכך נותרה על השולחן האפשרות שהאיחוד יטיל מגבלה בעצמו. האיחוד מבקש גם רישוי צפוי לעפרות נדירות והארכה של ההשעיה הסינית על ההגבלות, שפוקעת ב־10 בנובמבר. הגירעון האירופי בסחר עם סין עומד על כמיליארד אירו ביום.

ארה״ב מעבירה את הלחץ על איראן מהים ליבשה: משרד האוצר האמריקאי הטיל ב־1 באוקטובר סנקציות על יצרניות הרכב Iran Khodro ו־SAIPA ועל רשות הרכבות של איראן, וקבע גם החלטות סנקציה ענפיות. לאחר שהמצור הימי פגע בסחר האיראני וגם ענף התעופה נפגע מסנקציות, וושינגטון מכוונת כעת לתעשייה ולתחבורה היבשתית.

קרן המטבע מזהירה: החוב הציבורי העולמי מתקרב לשיא מאז מלחמת העולם השנייה: לקראת הכינוס השנתי של קרן המטבע והבנק העולמי בבנגקוק נמסר שהחוב הציבורי העולמי צפוי לעבור את 100% מהתוצר העולמי עוד לפני 2030. כל ממשלות העולם יחזיקו חוב גדול מכל מה שהכלכלה העולמית מייצרת בשנה. מנהלת הקרן הזהירה שזעזוע האנרגיה, ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית והמכסים עלולים להעלות מחדש את האינפלציה, וקראה לבנקים המרכזיים לא למהר להוריד ריבית. המשמעות: ריבית גבוהה לאורך זמן מייקרת את שירות החוב, ומשאירה לממשלות פחות כסף לביטחון, לרווחה ולהתמודדות עם משברים.

האיחוד האפריקאי משיק סוכנות דירוג אשראי משלו: הסוכנות נועדה להציע חלופה לשלוש הסוכנויות הגדולות. כיום רק שלוש מדינות אפריקאיות, בוטסואנה, מאוריציוס ומרוקו, מדורגות בדרגת השקעה, ודוח של האו״ם מ־2023 העריך שדירוגים לא הוגנים עולים ליבשת 24 מיליארד דולר בריבית עודפת. המבחן יהיה עצמאות הסוכנות, ובמיוחד בעת משבר.

משברים ופוליטיקה פנימית

ברזיל עוברת לסיבוב שני צמוד: פלביו בולסונרו סיים ראשון עם 47.03% מול 45.16% לנשיא לולה, וההכרעה תועבר לסיבוב שני ב־25 באוקטובר. הבחירות מוצגות כבחירה בין האוטונומיה האסטרטגית של לולה לבין התקרבות לטראמפ.

ספרד הולכת לבחירות מוקדמות: רוה״מ סנצ׳ס הכריז על בחירות ב־29 בנובמבר. מפלגת הימין־מרכז PP ומפלגת הימין הקיצוני Vox מובילות בסקרים, כך שהבחירות עשויות להעביר את השלטון במדריד לגוש הימין. במקביל ביטל בית המשפט את צו המעצר נגד מנהיג הבדלנים הקטלאני קרלס פוצ׳דמון, שיוכל לחזור לספרד לראשונה מזה כמעט עשור.

מחאת התלמידים בצרפת הופכת למשבר לאומי: יותר מ־250 אלף מפגינים יצאו לרחובות ב־40 ערים, ויותר מ־6,500 נעצרו. מנהיג השמאל מלנשון תומך במוחים ואילו מנהיגת הימין לה פן מגנה אותם, לקראת הבחירות לנשיאות ב־2027, בעוד ממשלת לקורנו תלויה בתמיכת מפלגתה של לה פן כדי להעביר תקציב קיצוצים של כ־54 מיליארד אירו.

אך טוב וחסד, צוות G-Lab