עימותים מסלימים, בעלות ברית מתרחקות

המכנה המשותף לאירועי השבוע הוא פגיעה בנתיבי אנרגיה וסחר. החות׳ים תוקפים את נמל התעופה בריאד ומאיימים על ארמקו, איראן משאירה את הורמוז סגור, ורחפנים פוגעים בספנות מול חופי בולגריה. גם וושינגטון פועלת לפי ההיגיון הזה: מצוקת הדלק לפני בחירות האמצע דחפה אותה לעסקת דיזל עם רוסיה, גם במחיר מתיחות עם אירופה וקייב. קרן המטבע מזהירה שהכלכלה העולמית עדיין צומחת, אבל היכולת שלה לספוג זעזוע נוסף הולכת ומצטמצמת.

דינמיקות גיאופוליטיות

עסקת הדיזל של טראמפ ופוטין: טראמפ הודיע ב־9 באוקטובר שרוסיה תשחרר לשוק 300 אלף טון דיזל מיד, 500 אלף טון בנובמבר ומיליון טון נוספים בהמשך, ומשרד האוצר האמריקאי התיר עסקאות בדיזל רוסי עד אפריל 2027. זלנסקי הגדיר את המהלך ״מתנה לפוטין״, ושבעה סנאטורים משתי המפלגות טענו שהוא סותר את החוק האוסר על יבוא נפט רוסי. נראה שהמצוקה האמריקאית במחירי הדלק לפני בחירות האמצע גוברת כאן על מדיניות הלחץ על מוסקבה. במקביל, בריטניה קראה להחריף דווקא את הסנקציות על צי הצל הרוסי, בעוד בוושינגטון נשקלת הקלה על חלק מהסנקציות על כלי שיט כדי להוריד את מחירי ההובלה.

שיחות מיאמי על סיום המלחמה באוקראינה: שליחי טראמפ נפגשו ב־9 באוקטובר עם נציגי אוקראינה ואירופה ודנו באנרגיה, ביצוא תבואה, בערבויות ביטחון ובשיקום. וושינגטון לחצה על קייב להפסיק לתקוף בתי זיקוק ברוסיה, טראמפ הכריז בפומבי על ״הפסקת אש אנרגטית״, אך הרוסים לא אישרו זאת וקייב חזרה על עמדתה שתסכים רק להפסקת אש הדדית בתקיפות אנרגיה.

ארה״ב מטילה סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי עצמו: לראשונה הסנקציות מכוונות למוסד ולא רק לבעלי תפקידים. נכסי בית הדין בתחום השיפוט האמריקאי הוקפאו, ואמריקאים מנועים מעסקאות חדשות איתו, עם תקופת מעבר של 180 יום. שמונה שרי חוץ, בהם של בריטניה, צרפת, גרמניה ויפן, הביעו התנגדות חריפה, ובלגיה והולנד ביקשו מהנציבות האירופית לשקול חקיקה שתגן על חברות אירופיות. המהלך פותח חזית משפטית ודיפלומטית נוספת בין וושינגטון לבעלות בריתה.

המו״מ על הורמוז נתקע, ואיראן מרחיבה את הלחץ על הספנות: איראן הגדירה את התשובה האמריקאית להצעתה לפתוח מחדש את המצר ״לא מספקת״, והודיעה כי הורמוז יישאר סגור כל עוד לא יתקבלו תנאיה. במקביל הרחיבה טהרן את הלחץ המבצעי גם מעבר למצר עצמו: בתוך 48 שעות נרשמו לפחות חמישה אירועים שבהם נפגעה או הוטרדה ספנות מסחרית במפרץ עומאן ובמים הסמוכים לקטאר ולאמירויות. במקביל מזהיר האו״ם כי אם לא יימצא בתוך שבועות מנגנון שיאפשר מעבר דשנים דרך הורמוז, עונת הזריעה בחלקים מאסיה ואפריקה שוב עלולה להיפגע. כך, המשבר סביב המצר עובר משלב של מיקוח מדיני בלבד להשפעה ישירה על נתיבי סחר, אנרגיה וביטחון מזון.

סין מגיבה בתרגילים לנאום של נשיא טאיוואן: בנאום יום הלאום הסביר הנשיא לאי שהגדלת תקציב הביטחון נועדה להרתיע מלחמה, ובייג׳ינג האשימה אותו ב״חתירה לעצמאות באמצעים צבאיים״. בתגובה, סין הכריזה על תרגילי אש חיה בחמישה אזורים ימיים, וב־14 באוקטובר זוהו 13 גיחות של מטוסים סיניים, 11 מהן חצו את קו האמצע במצר שמהווה למעשה את הגבול הימי בין המדינות.

ביטחון ואיומים

מלחמת הרחפנים מגיעה לספנות מול חופי בולגריה: שני כלי שיט מסחריים נפגעו ב־13 באוקטובר מתקיפות רחפנים מול חופי בולגריה. אחת האוניות טבעה ו־11 אנשי צוות הוגדרו נעדרים; אונייה נוספת נפגעה אך אנשיה חולצו. מדובר בתקיפה השנייה על ספנות מסחרית באזור בתוך שבוע. סופיה נמנעה מלהאשים רשמית את רוסיה, אך זימנה את השגרירה הרוסית והודיעה כי בכוונתה להצטרף עד סוף החודש ליוזמת נאט״ו להגנה מפני רחפנים.

המתקפה הקטלנית ביותר על סעודיה מזה עשור: תקיפה חות׳ית על נמל התעופה הבינלאומי בריאד ב־10 באוקטובר הרגה 13 בני אדם ופצעה יותר מ־300. נמל התעופה הותקף שוב למחרת ונסגר, והחות׳ים הכריזו על המרחב האווירי הסעודי כאזור צבאי. טראמפ אמר שארה״ב ״עשויה״ להצטרף לתקיפות הסעודיות, והחות׳ים איימו לפגוע גם במתקני הנפט של ארמקו. החות׳ים הרחיבו במקביל את התקיפות גם למטה Saudi Aramco ולשדות תעופה נוספים, ובכך מעבירים את המערכה מתשתיות תעופה גם אל ליבת התשתית הכלכלית הסעודית.

צבא אתיופיה הגיע לגבול אריתריאה: אחרי כיבוש העיר מקלה, כוחות אתיופיה ומיליציות בעלות בריתן כבשו גם את אדיגרט ואדווה בתיגראי ונכנסו לזלמבסה שעל גבול אריתריאה. אדיס אבבה האשימה את אריתריאה בשליחת כוחות לסייע למורדים בתיגראי, ואילו באסמרה הכחישו זאת. מועבי״ט קיימה דיון סגור בנושא, ללא החלטה. הגעת הצבא לגבול מקרבת את התרחיש של עימות ישיר בין שתי המדינות.

פקיסטן ואפגניסטן: המגעים במוסקבה נכשלו: השיחות בתיווך רוסיה הסתיימו ללא הסכם, ופקיסטן דיווחה ב־12 באוקטובר שסיכלה חדירה באזור כורם והרגה 12 חמושים.

נשיא קונגו לשעבר מקים חזית נגד השלטון יחד עם המורדים: קבילה הכריז על קואליציה אופוזיציונית שכוללת את מורדי M23 הנתמכים בידי רואנדה ושולטים בחלקים ממזרח המדינה. הצעד מאתגר את הנשיא המכהן ומאיים על תהליך השלום שבתיווך ארה״ב וקטאר.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

האיחוד האירופי וסין מגיעים להסדר על רכבים היברידיים: בניגוד לרושם הראשוני מפתיחת המגעים, סין הסכימה בסופו של דבר למכסה של 350 אלף רכבים היברידיים ופלאג־אין מתוצרתה בשנה, שתגדל ב־6% בשנה למשך ארבע שנים, לעומת כ־800 אלף שהיו צפויים להגיע לאירופה השנה. בתמורה, בייג׳ינג תמשיך במסלול רישוי מהיר לעפרות נדירות ותפחית מכסים על כ־4 מיליארד אירו של יצוא אירופי. במקביל קרא הפרלמנט האירופי, ברוב של 454 מול 86, לשקול צעדי נגד אם סין תנצל את התלות האירופית בחומרי גלם.

קרן המטבע,״כושר העמידה של הכלכלה העולמית מגיע לקצה״: הקרן צופה צמיחה עולמית של 3.1% ב־2026 ו־3.4% ב־2027, לצד אינפלציה עולמית של 4.7% השנה. סין צפויה לצמוח ב־4.5% השנה וב־4.0% ב־2027, אך הקרן מזהירה כי היא מתקרבת לסביבה דפלציונית וקוראת לבייג׳ינג להפעיל תמריץ פיסקלי רחב יותר. במקביל מזהירה הקרן כי מחסור בדיזל, עליית תשואות האג״ח ותיקון אפשרי בהשקעות ב־AI עלולים להוסיף לחץ על המערכת הפיננסית. בפשטות: הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח למרות המלחמות, מחירי האנרגיה והמכסים, אך יכולתה לספוג זעזוע נוסף הולכת ומצטמצמת.

משברים ופוליטיקה פנימית

המשבר בח׳ייבר פח׳טונחווה מחריף: נשיא פקיסטן הכריז על מצב חירום של שישה חודשים במחוז הגובל באפגניסטן, השעה את ממשלת המחוז שבשליטת של רוה״מ לשעבר ח׳אן ומינה מושל חדש המזוהה עם המחנה היריב. אלפי פעילים ותומכים נעצרו, וב־14 באוקטובר עתרה PTI לבית המשפט הגבוה בפשאוור נגד המהלך.

התקציב בצרפת עבר משוכה ראשונה בעוד המחאה נמשכת: האספה הלאומית דחתה ב־13 באוקטובר הצעה של הסוציאליסטים לפסול את תקציב 2027, ברוב של 236 מול 149. בשבוע השלישי של מחאת התלמידים ספרו הרשויות 161,500 מפגינים (לעומת מעל 260,000 בשבוע שעבר), והאיגודים טענו ל־480,000.

מחאה בהודו בעקבות מחיקת יותר מ־130 מיליון שמות מפנקסי הבוחרים: הרוויזיה הארצית הסירה שמות של מתים, מי שעברו מקום מגורים ומיליונים שלא אותרו; האופוזיציה ותנועות צעירים טוענות שההליך עלול לשלול זכות הצבעה מאזרחים לגיטימיים ודורשות את התפטרות יו״ר ועדת הבחירות.

אך טוב וחסד, צוות G-Lab