העדכון השבועי 100

עוצמת ההתנגשות בין מערכות המשפט לדרג הפוליטי והשלטוני שברה השבוע שיאים. בעוד שבארה"ב בית המשפט העליון בלם את דוקטרינת הסחר הנשיאותית, בברזיל הרשות השופטת מסתבכת בשחיתות שמחזקת את הפופוליזם, ובדרום קוריאה נשיא לשעבר נשלח למאסר עולם – מנהיגי העולם מבינים שהמשברים בבית מקרינים ישירות על העוצמה הגיאופוליטית בחוץ, ומנסים לפעול בהתאם. בצל הוואקום הזה, מעצמות ושחקני ביניים מנסים לנסח את כללי המשחק החדשים: מאירופה שפונה (שוב) מזרחה, דרך הודו שמבססת עצמאות בבינה מלאכותית וקנדה שפונה לסייע לקובה, ועד לפקיסטן הגרעינית שמרחיבה את פעולותיה כלפי אפגניסטן.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. הא״א: קנצלר גרמניה יצא לביקור אסטרטגי בסין במטרה לצמצם את גירעון הסחר העצום בין המדינות. הביקור, שמצטרף לביקורי מנהיגי צרפת ובריטניה בשנה האחרונה, מהווה איתות ברור שאירופה מחפשת להקטין את תלותה הבלעדית בארה"ב.

ב. בינה מלאכותית: במהלך פסגת הבינה המלאכותית בניו דלהי, ארה"ב דחתה על הסף את יוזמת האו"ם להקמת גוף רגולציה בינ״ל לנושא, ככה״נ בניסיון לשמר את העליונות הטכנולוגית שלה. מנגד, הודו זינקה קדימה כמעצמה בתחום, כאשר תאגידי הענק המקומיים הכריזו על השקעות מצרפיות של 210 מיליארד ד׳ בתשתיות ודאטה והשקת מודל הודי עצמאי.

ג. פירוק הציר באמל"ט: ונצואלה, הנתונה כעת להשפעה אמריקאית דה-פקטו, החלה לגרש סוכני מודיעין קובניים שהיוו את עמוד השדרה של המשטרה בעשורים האחרונים. בתגובה להחרפת המצור האמריקאי והמשבר ההומניטרי בקובה, קנדה הודיעה כי תשלח סיוע לאי הקומוניסטי, מהלך שצפויה לו תגובה קשה מוושינגטון ערב בחינת הסכם הסחר של צפון אמריקה.

ביטחון ואיומים

א. מקסיקו: חיסולו של "אל מנצ'ו", מנהיג קרטל חליסקו (בסיוע כוח משימה אמריקאי חדש), הצית התקוממות אלימה של פעילי הקרטל. חסימות צירים והצתות מבנים ברחבי המדינה (62 הרוגים עד כה) מעוררים חשש כבד לגלישת המדינה למלחמה כוללת נגד ארגוני הפשיעה.

ב. בינה מלאכותית: הפנטגון הציב אולטימטום לחברת Anthropic ודרש לאפשר שימוש בטכנולוגיה שלה למטרות צבאיות (ללא מגבלות על נשק אוטונומי), תחת איום לסמנה כ"סיכון ביטחוני". במקביל, החברה האשימה 3 חברות AI סיניות ביצירת 24,000 חשבונות פיקטיביים כדי לגנוב את יכולות המודל שלה.

ג. סודאן: האו"ם קבע לראשונה כי פעולות כוחות ה-RSF בעיר אל-פאשר נושאות "סממנים של רצח עם", וארה"ב הטילה סנקציות חדשות על מפקדיהם. במקביל, הלחימה החלה לזלוג, וצ'אד סגרה את גבולה לאחר תקריות אש קטלניות.

ד. פקיסטן ואפגניסטן: נרשמו חילופי אש בעקבות תקיפות אוויריות פקיסטניות חריגות בעומק שטח אפגניסטן. בעוד אסלאמאבאד טוענת כי תקפה יעדי טרור האחראים לגל הפיגועים האחרון בשטחה, משטר הטליבאן בקאבול דיווח על עשרות אזרחים נפגעים ומאיים בתגובה. ההסלמה הזו ממחישה שינוי משוואה מסוכן, פקיסטן, מעצמה גרעינית השקועה בחוסר יציבות פנימי עמוק, מוכנה להסתכן כעת בעימות צבאי ישיר מול ממשלת הטליבאן כדי לבלום את זליגת הטרור אליה.

כלכלה וטכנולוגיה

א. ארה״ב: ברוב של 6-3, קבע בית המשפט העליון בארה"ב כי השימוש של טראמפ בחוק החירום (IEEPA) להטלת מכסים גורפים נעשה בחוסר סמכות. הפסיקה טורפת את קלפי מדיניות הסחר. בתגובה מיידית, הא״א הקפיא הצבעה על אישור הסכם הסחר מול ארה"ב. במקביל, מחקר חדש שפורסם חשף כי הצרכנים והחברות בארה"ב סופגים כ-90% מעלויות המכסים של הממשל. יוזכר כי המתח בין הרשות המבצעת לשופטת נמצא בשיאו בדמוקרטיות רבות, בין היתר בשל הקושי של המערכות הקיימות להתאים את עצמן לעולם המתחדש.

ב. ארה״ב: חרף הטלטלה המשפטית, נחשפו פרטי הסכם הסחר ארה"ב-טאיוואן, הכולל הורדת מכסים הדדית ורכש טאיוואני עצום של 85 מיליארד דולר עד 2029. גם אינדונזיה חתמה על מסגרת סחר עם וושינגטון הכוללת רכש של כ-28 מיליארד דולר. בייג'ינג, שרואה בהתגבשות הציר האמריקאי הזה איום ישיר, בחרה להגיב דווקא נגד החוליה האסטרטגית המרכזית שלו: היא הטילה איסור ייצוא טכנולוגי על 20 תאגידים יפניים ביטחוניים, כ"עונש" על הצהרות טוקיו כי תגן צבאית על טאיוואן, ובמטרה לאותת לאזור כולו על המחיר הכלכלי של התייצבות לצד וושינגטון.

ג. המאבק על אפריקה והדרום הגלובלי: קרן המטבע (IMF) דורשת מסין לזנוח את מודל הצמיחה מבוסס-הייצוא שמייצר נזק גלובלי. בינתיים, הודו וברזיל חתמו על 12 הסכמי שיתוף פעולה (ממתכות נדירות ועד פארמה), ומדגסקר בחרה לחזק את הקשר עם רוסיה על פני צרפת.

ד. רוסיה: הקרמלין מעלה הילוך במאבק נגד חופש המידע ופתח בחקירה פלילית בגין "סיוע לטרור" נגד מייסד טלגרם, לצד חסימת האפליקציה (לצד אחרות). המטרה היא לכפות מעבר לאפליקציה הממשלתית ,MAX מהלך המעורר תסיסה נדירה מבית, כולל בקרב חיילים בחזית.

משברים

א. ברזיל: שורת שערוריות שחיתות ונפוטיזם מטלטלת את בית המשפט העליון. המשבר פוגע אנושות בלגיטימציה של הרשות השופטת, שעמדה בחזית המאבק נגד הנשיא לשעבר בולסונארו (שנשפט על ידה ל-27 שנות מאסר), וצפוי לחזק משמעותית את תומכיו בבחירות לפרלמנט.

ב. ראשי מדינה: נשיא דרום קוריאה לשעבר, יון סוק-יאול, נידון למאסר עולם בגין המרדה עקב מעורבותו בניסיון ההפיכה בדצמבר 2024. בפרו, הפרלמנט הדיח נשיא נוסף (חוסה חרי), והמדינה מינתה נשיא זמני, שמיני בתוך עשור.

ג. קולומביה: המדינה נערכת לגל מחאות אלים בעקבות פסיקת בית משפט שהקפיאה העלאת שכר מינימום דרמטית (ב-23%) שקידם הנשיא. המהלך מצית מתחים מעמדיים לקראת הבחירות לנשיאות במאי.

ד. נסיגת הדמוקרטיה: בבנגלדש, הממשלה החדשה (שנבחרה לאחרונה על גלי המחאה) מסרבת לקדם את הרפורמות החוקתיות שנועדו להגביל את כוחה, מה שמעלה חשש לשיבה לאוטוריטריות. בגאבון, הממשלה חסמה את הגישה לכלל הרשתות החברתיות "עד להודעה חדשה" בעקבות גל שביתות, תחת אמתלה של מאבק בפייק ניוז.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab