מעצמות ביניים, בינה מלאכותית צבאית ותחרות על מינרלים קריטיים

בעוד שהמזה״ת מצוי בעיצומו של רצף אירועים ביטחוניים בקנה מידה עצום שעשוי לשנות את פני האזור, חשוב להדגיש כי שאר חלקי המערכת הבינ״ל מנצלים את הוואקום כדי לייצר מציאות חדשה. התמונה הגיאופוליטית הרחבה מחייבת הסתכלות על מספר צירי התפתחות מקבילים: 'מעצמות הביניים' פועלות במרץ לגוון בריתות ולהקטין תלות הן בארה"ב והן בסין; המרוץ הטכנולוגי בבינה המלאכותית מגיע לנקודת הכרעה בין פיתוח צבאי לרגולציה גלובלית; וההתנגשויות המוסדיות בין הרשות המבצעת למערכות המשפט בעולם מגיעות לשיאים חדשים, המייצרים פערי יציבות משמעותיים ברמה הלאומית.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. הא״א: נשיא צרפת הכריז על דוקטרינת "הרתעה מתקדמת" והציע לראשונה להציב נשק גרעיני צרפתי בשטח בעלות ברית אירופיות, עקב ספקות באמינות המטרייה האמריקאית. במקביל, בדנמרק, רוה״מ הכריזה על בחירות בזק על רקע זינוק בפופולריות שלה, לאחר שהגנה בתקיפות על הריבונות הדנית מול איומי טראמפ לרכוש את גרינלנד.

ב. מדינות ביניים: שה״ח של סינגפור התריע כי עידן הסחר הגלובלי מבוסס-הכללים הסתיים עקב מאבקי המעצמות, וכי על המדינה והשוק העסקי לעבור מניטרליות פסיבית למדיניות אקטיבית של חוסן אסטרטגי וגיוון שרשראות אספקה כדי לשרוד. במקביל, קנדה והודו חתמו על עסקת גרעין-אזרחי היסטורית ($1.9 מיליארד לאספקת אורניום קנדי) וקידום סחר חופשי. המהלך קובר סכסוך דיפלומטי חריף בין המדינות (סביב חיסול פעיל סיקי ב-2023) ומאותת על רצונן של מדינות מרכזיות ליצור משקלי נגד לארה"ב וסין.

ג. סין וארה"ב: בייג'ינג צפויה לחשוף תוכנית חומש המתמקדת בעצמאות טכנולוגית (שבבים) עקב הסנקציות, לצד יעד צמיחה נמוך היסטורית (4.5%). על רקע פגישת טראמפ-שי הקרובה, ארה"ב עיכבה הכרזה על עסקת נשק עם טאיוואן כדי לא להכעיס את סין. במקביל, ליטא ממשיכה להדוף לחצים סיניים ודורשת בתמורה השקעות מטאיוואן, בעוד סין מפתחת צוללות גרעיניות המסוגלות לפגוע בארה"ב וקשות הרבה יותר לגילוי.

ביטחון ואיומים

א. בבינה מלאכותית: הפנטגון שבר את הכלים והציב אולטימטום לחברת Anthropic לפיו או שתאפשר שימוש צבאי בלתי מוגבל (ללא פיקוח אנושי על תקיפות) במודל ה-AI שלה, או שתסומן כסיכון ביטחוני. שעות לאחר שטראמפ הורה להחרים את החברה, המתחרה OpenAI חתמה על הסכם עם משרד ההגנה. במקביל, חוקרי OpenAI חשפו כי גורמי ממשל סיניים כבר השתמשו במודל שלהם למבצעי הונאה ודיכוי נגד מתנגדי משטר בחו"ל. ברקע המאבק על הטכנולוגיה, 128 מדינות פתחו בדיוני או"ם להגבלת נשק אוטונומי, בזמן שווייטנאם רושמת היסטוריה אזורית כשהיא מעבירה את חוק הבינה המלאכותית המקיף הראשון בדרום-מזרח אסיה.

ב. פקיסטן ואפגניסטן: העימות הגיע לנקודת רתיחה. בתגובה למתקפות טליבאן, פקיסטן פתחה בגל תקיפות אוויריות עמוק באפגניסטן (קאבול וקנדהאר), שלטענתה הרגו קרוב ל-300 חמושים (האו"ם מדווח על 42 אזרחים הרוגים). ההסלמה משקפת בין היתר חרדה פקיסטנית מהתקרבות קאבול ליריבתה הודו.

ג. רוסיה-אוקראינה: טראמפ לחץ על זלנסקי לסיים את המלחמה עד הקיץ, אך יש שמזהירים שמדובר ב"מלכודת" שנועדה להפשיר כספים רוסיים ולפתוח מחדש מסחר. בינתיים, רוסיה ממשיכה בלוחמת צללים ברחבי אירופה כמעט ללא תגובה מצד המותקפות (כך למשל, רחפן רוסי יורט ליד נושאת מטוסים צרפתית בים הבלטי). מנגד, כוחות אירופיים החרימו מכלית נפט רוסית בים הצפוני, ופורסם כי רוסיה גייסה מאות אזרחי גאנה ללחימה.

ד. ארה״ב-מדינות עולם שלישי: ארה"ב מסייעת לאקוודור במבצע ארצי נגד קרטלי הסמים, ומאיימת ב"השתלטות ידידותית" על קובה (שבתגובה הודיעה על רפורמות שוק דחופות). באפריקה, ארה"ב חתמה על עסקת בריאות של 900 מיליון דולר עם קונגו (מודל סיוע חדש שמחליף מנגנונים מסורתיים וקשור גם לכריית מינרלים), ובמקביל הטילה סנקציות על צבא רואנדה בגין חימוש מורדים בקונגו.

כלכלה וסחר

א. מתכות נדירות: זימבבואה אסרה במפתיע על ייצוא מתכות נדירות כדי לעצור "דליפות" כלכליות, מהלך שישפיע משמעותית על תעשיית הסוללות העולמית. במקביל, קנדה מקדמת את " Critical minerals buyers’ alliance" במטרה לשבור את המונופול העולמי של סין על שרשראות האספקה.

ב. כלכלת סחר וטכנולוגיה: בעקבות ביטול המכסים של טראמפ בבית המשפט העליון, ארה"ב והודו מיהרו לקיים שיחות סחר (קרן המטבע הזהירה שהמכסים תדלקו אינפלציה עולמית).

ג. דר״ק: אחר שנים של איסור מוחלט מטעמי ביטחון לאומי, הממשלה אישרה לראשונה לגוגל לייצא נתוני מיפוי מפורטים של המדינה לשרתיה הבינ״ל. הפשרה הושגה לאחר שגוגל יישרה קו עם סיאול והסכימה לטשטש מתקנים צבאיים ואסטרטגיים במפות, כדי למנוע מצפ״ק לנצל את המידע להכוונת טילים. המהלך ממחיש את הניסיון לאזן בין הגנה ריבונית נוקשה מפני איומים ביטחוניים, לבין הצורך הכלכלי להשתלב בטכנולוגיה הגלובלית.

ד. בריטניה: הממשלה חסמה ויזות סטודנט לאזרחי אפגניסטן, סודאן ומדינות נוספות בטענה לניצול מערכת המקלט.

משברים

א. חוק ודמוקרטיה: שופט פדרלי בארה"ב פסק שגירוש מהגרים למדינות שלישיות (מדיניות של טראמפ) הוא לא חוקתי, פסיקה שמעמיקה את ההתנגשות בין הרשויות. בהונג קונג, בית המשפט ביטל הרשעת הונאה של טייקון התקשורת הפרו-דמוקרטי ג'ימי לאי (אם כי הוא עדיין מרצה 20 שנה על עבירות ביטחון לאומי). במקביל, בארה"ב נפתחו פריימריז סוערים ויקרים בטקסס הממחישים את הקרע במפלגה הרפובליקנית.

ב. תהפוכות באמל"ט: בין היתר בזכות ניווט חכם מול ארה"ב, נשיא קולומביה השמאלי פטרו רושם זינוק מפתיע לתמיכה של 50% לקראת סוף כהונתו, מה שעשוי להבטיח את ניצחון יורשו בבחירות. בוונצואלה, מנהיגת האופוזיציה וכלת פרס נובל מריה קורינה מצ'אדו הודיעה על חזרתה מהגלות.

ג. משברים מתפרצים (סנגל, נפאל וזימבבואה): בסנגל, מאבק כוחות מאיים לפרק את הממשלה סביב דרישת קרן המטבע לקיצוצים נוקשים בחוב (שזינק ל-132% מהתמ"ג). בנפאל, דור ה-Z מתייצב בקלפיות ועשוי להמליך ראפר בן 35 שנישא על גלי המחאה נגד השחיתות. בזימבבואה, הממשלה משחררת 4,000 אסירים כדי להרגיע תסיסה אזרחית לקראת ניסיון הנשיא להאריך את כהונתו עד 2030.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab