העדכון השבועי 102
פורסםהעדכון המלא מובא בהמשך העמוד.
אנו נמצאים בנקודת זמן שבה תקיפה ביטחונית במפרץ הפרסי, מאבק משפטי על פיתוח מודלי AI בארה"ב, והסכם כרייה באוסטרליה, הם כולם חלק מאותה משוואה אסטרטגית, משום שגבולות הגזרה בין ביטחון לאומי, חוסן שרשראות האספקה וחדשנות טכנולוגית נמחקו לחלוטין. גיליון זה סוקר את השלכות המערכה באיראן על האינפלציה הגלובלית ואת משבר האמון התקדימי בין תעשיית ההייטק לפנטגון. כמו כן, העדכון השבועי שב ומצביע על כך ש'מעצמות הביניים' כבר לא מחכות לוושינגטון כדי להבטיח את חוסנן. במציאות כזו, ניהול סיכונים הופך למורכב הרבה יותר ודורש מבט רחב ועמוק.
דינמיקות גיאופוליטיות
א. בברית נאט"ו סביב המזה"ת: המלחמה באיראן מציפה את המתיחות הביטחונית בתוך אירופה כלפי וושינגטון. מצד אחד: רוה״מ ספרד מסרב לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסיה למערכה באיראן. בתגובה, טראמפ מאיים לנתק את קשרי הסחר עם מדריד (תוך איזכור העובדה שהיא אינה עומדת ביעד הוצאות ביטחון של 5% מהתמ"ג). מצד שני: צרפת מאפשרת לארה"ב שימוש זמני בבסיסיה רק לצורכי הגנה, ובריטניה שלחה נושאות מטוסים, צעד שטראמפ ביקר כ"מאוחר מדי".
ב. שוק האנרגיה: הפגיעה בנפט האיראני, לצד מיקוש ופעילות איראנית במצר הורמוז (דרכו עובר 20% מצריכת הנפט העולמית), הזניקו את מחיר הנפט לכ-100 ד׳ (וכמעט 120 בשיא). כדי לקרר את השווקים, 32 חברות סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) ישחררו 400 מיליון חביות נפט מעתודות החירום (כפול מהכמות ששוחררה עם פרוץ המלחמה באוקראינה). במקביל, ובצעד חריג כדי למנוע זינוק באינפלציה, ארה"ב העניקה להודו פטור של 30 יום מהסנקציות לרכישת נפט רוסי הנמצא כבר בים.
ג. בחירות באירופה: לקראת הבחירות באפריל מוסקבה מפעילה קמפיין דיסאינפורמציה מבוסס בינה מלאכותית ודיפ-פייק בהונגריה, כדי לתמוך ברוה״מ אורבן מול יריבו מגיאר. בגרמניה, מפלגת הירוקים רשמה ניצחון מפתיע במדינת באדן-וירטמברג (לב תעשיית הרכב) על חשבון מפלגת הCDU- של הקנצלר מרץ. הניצחון נובע בין היתר מחרדת תעשיית הרכב המקומית מפני התחרות הסינית בחשמליות, לצד התחזקות הימין הקיצוני (AfD) שהכפיל את כוחו לכ-18%.
ביטחון ואיומים
א. איראן: העימות זולג לגבולות נוספים, שני כטב"מים איראניים פגעו באזרבייג'ן השכנה, שעד כה השיבה בפריסת כוחות לגבול. במקביל, נאט"ו יירטה שני טילים איראנים שכוונו לטורקיה (למרות שטהרן מכחישה מעורבות). בחזית אחרת, פורסם כי הCIA- חימש מיליציות כורדיות בעיראק הנערכות לחצות את הגבול לאיראן. נשיא רוסיה פוטין בירך את המנהיג העליון החדש, מוג'תבא ח'אמנאי, ורוסיה מספקת לטהרן מודיעין לפגיעה בנכסים אמריקאיים. בבריטניה נעצרו ארבעה בחשד לריגול עבור איראן נגד הקהילה היהודית.
ב. כטב"מים מול הנג״א: בעוד איראן שיגרה מעל ל-2,000 כטב"מי 'שאהד', פערי העלויות הופכים לקריטיים, ייצור שאהד בודד עולה 50,000 דולר, בעוד מיירט פטריוט אמריקאי בודד, שעולה פי 60 (3 מיליון ד׳). ארה"ב, שמשאבי ההגנה האווירית שלה מופנים כרגע למזה"ת, פונה כעת לאוקראינה כדי להשתמש במומחיות בפיתוח אמצעי נגד זולים וחלופיים לנטרול הכטב"מים.
ג. בינה מלאכותית: חברת אנתרופיק תובעת את משרד ההגנה האמריקאי בעקבות החלטתו לסמן אותה כ"סיכון לשרשראות האספקה". החברה טוענת כי מדובר בנקמה על סירובה לאפשר שימוש בלתי מוגבל בטכנולוגיה שלה למטרות צבאיות בשם ערכיה, מה שמהווה לטענתה הפרה של התיקון הראשון לחוקה. 37 חוקרים ממתחרותיה חתמו על תמיכה בה.
ד. פולין: על רקע חוסר הוודאות מול ארה"ב, רוה״מ פולין, הצהיר כי ארצו תשאף לאוטונומיה גרעינית עתידית.
כלכלה וסחר
א. מתכות נדירות: יפן רושמת הישג אסטרטגי במאבק לשבירת המונופול הסיני, עם חתימה על עסקת ענק ל-12 שנים עם ענקית הכרייה האוסטרלית Lynas לאספקת מינרלים (NdPr) הנדרשים לרכבים חשמליים, עם רצפת מחיר קשיחה של 110 דולר לק"ג. מטרת רצפת המחיר היא להגן על המפיקות מפני הצפת השוק הסינית שעשויה להקריס מתחרים. במקביל, יפן הודיעה כי תשקיע בזיקוק במלזיה (המחזיקה בכ-16 מיליון טונות של מתכות נדירות).
ב. ארה"ב, הודו וסין: שר האוצר האמריקאי הצהיר כי ארה"ב תעלה השבוע את מכסי המגן הגלובליים ל-15% (תוך עקיפת פסיקת בית המשפט העליון). מנגד, סין הציבה יעד צמיחה נמוך היסטורית של 4.5% עד 5% לשנת 2026, על רקע כלכלה עולמית איטית. הודו, מצידה, הקלה את ההגבלות על השקעות זרות, מה שצפוי להיטיב ישירות עם סין ולהעמיק את ההפשרה ביחסים ביניהן.
משברים
א. אמל״ט: בארגנטינה, הנשיא מיליי הציג התאוששות כלכלית לאחר שורת רפורמות מוצלחות. בצ'ילה הושבע הנשיא האולטרה-שמרן חוסה קאסט, שנכנס לתפקידו בעיצומו של משבר מטבע ואינפלציה המוזנת ממחירי הנפט. במקביל, ארה"ב חידשה את יחסיה הדיפלומטיים עם ונצואלה לאחר הדחת מדורו, וטראמפ מקיים מגעים להסכם כלכלי עם קובה, שחוותה השבוע קריסת חשמל המונית בעקבות צמצום ייבוא הדלקים מארה"ב.
ב. בחירות והפיכות: בנפאל, מפלגתו של הראפר בן ה-35 באלנדרה שאה מסתמנת כמנצחת בבחירות הראשונות מאז מחאת הצעירים, עם הבטחה למיגור השחיתות. במדגסקר, מנהיג ההפיכה הצבאית הקולונל רנדריאנירינה פיטר את הממשלה כולה במסגרת ביצור כוחו, המהלך הוביל לאולטימטום של 72 שעות מצד תנועות הצעירים באי, המאיימות בשיתוק המדינה אם הצבא לא יתפטר ויחזיר את השלטון לאזרחים. באינדונזיה, הממשלה חוקקה איסור מוחלט על גישה לרשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16, שייכנס לתוקפו בסוף מרץ. בטורקיה, נפתח משפטו של ראש עיריית איסטנבול (האופוזיציונר המוביל מול ארדואן), העומד בפני איום מאסר תיאורטי של למעלה מ-2,000 שנים באשמת שחיתות, במטרה למנוע את התמודדותו בבחירות 2028.
אך טוב וחסד, Geopolitics Lab