העדכון השבועי 103

עדכון זה ממפה מציאות שבה תקיפה פיזית באיראן מוחקת מיליארדים משווי חברות הטק, אינטרסים של פוליטיקה פנימית בארה"ב מממנים את המלחמה של פוטין באוקראינה, ומדינות כמו קנדה, זימבבואה וגרמניה לוקחות את ביטחונן (הצבאי והכלכלי) לידיים במקום להמתין לסדר עולמי מחודש. במציאות שבה קווי האספקה של האנרגיה, טכנולוגיית הענן והמינרלים הקריטיים כרוכים זה בזה בסבך אסטרטגי אחד, ניהול סיכונים מצריך מבט הוליסטי וכושר הסתגלות מהיר ויעיל.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. המלחמה בענן ובאנרגיה: הפגיעה הפיזית של איראן בחוות השרתים של אמזון (AWS) ואיומיה על מתקני גוגל ואנבידיה ממחישים כי תשתיות טכנולוגיה, בנוסף לתשתיות אנרגיה, הן מטרות לכל דבר. במקביל, שוק האנרגיה מגיב בלחץ לחסימת מצר הורמוז: סוכנות האנרגיה (IEA) משחררת כמות שיא של 400 מיליון חביות נפט, בעוד מדינות כסרי לנקה כבר עברו לשבוע עבודה של 4 ימים לחיסכון בדלק. ברקע, האו"ם מזהיר כי התלות בדלקי מאובנים מהווה איום על הביטחון הלאומי, אזהרה שמתורגמת לזינוק של 20% בחיפושי רכבים חשמליים (EV) בארה"ב.

ב. נאט"ו והמלחמות ברוסיה ואיראן: טראמפ מאיים לנתק סחר עם ספרד עקב סירובה לאפשר שימוש בבסיסיה למערכה באיראן. במקביל, הממשל האמריקאי העניק פטור חלקי מסנקציות לנפט רוסי (שבדרכו להודו) רק כדי להוריד את מחירי הדלק מבית. המהלך מספק לפוטין עוד 150 מיליון דולר ביום למלחמה באוקראינה, ומעורר זעם חסר תקדים בגרמניה. בתגובה להפניית העורף האמריקאית, ברלין שוברת את משמעת הגוש ופתחה במגעים עוקפים עם טהראן, במטרה להגיע להסכם נפרד שיבטיח חסינות למכליות הנפט האירופיות במצר הורמוז.

ג. מלחמות הסחר: ארה"ב פתחה בחקירות סחר נגד הא״א, סין, הודו ומקסיקו (לקראת השתת מכסים עוקפת), ובמקביל מקימה מערכת להחזר של 166 מיליארד דולר במכסים שנגבו שלא כחוק. דר״ק מצידה מאשרת השקעת ענק של 350 מיליארד ד׳ בארה"ב.

ביטחון ואיומים

א. שרשראות אספקה ביטחוניות ועצמאות: אוקראינה פיתחה לראשונה כטב"מים ללא רכיבים סיניים המשחררים אותה מתלות אסטרטגית בבייג'ינג, וחתמה על עסקאות ייצור משותף עם רומניה. במקביל, זליגת המלחמה באירופה פוגעת בתשתיות אזרחיות כפי שאירע במולדובה, שנותקה ממים עקב זיהום נפט מהפצצה רוסית. במקביל, קניה אילצה את מוסקבה לעצור את גיוס אזרחיה (שכירי חרב) לחזית האוקראינית.

ב. סכסוכים אסימטריים: העימות בין פקיסטן לאפגניסטן הגיע לנקודת רתיחה עם תקיפת חיל האוויר הפקיסטני בקאבול (שטען כי תקף מחסן תחמושת, בעוד הטאליבן טוען להרג של 400 איש במרכז גמילה). במקביל, באירופה נרשמו פיצוצים מחוץ לבית כנסת ובית ספר יהודי בהולנד, וצפ״ק מנצלת את הרדאר העמוס כדי לשגר 10 טילים בליסטיים בזמן תרגיל של ארה"ב ודר"ק.

ג. טיהורים פוליטיים: בסין, הנשיא ממשיך להרחיב את הטיהורים בצבא ופיטר בכירים בדרישה ל"נאמנות מוחלטת". באוגנדה, מנהיג האופוזיציה הצעיר נמלט מהמדינה מחשש לחייו, מה שמותיר את הנשיא מוסבני ללא מתחרים לאחר 40 שנות שלטון. בקזחסטן, במשאל עם חוקתי הועברו סמכויות דרמטיות לידי הנשיא שיוכל לעקוף את הפרלמנט ולקדם חקיקה, יוזכר כי המדינה המהווה את צומת האנרגיה והאורניום של מרכז אסיה, שני מוצרים מבוקשים במיוחד בעת הנוכחית.

ד. הרתעה צבאית בארקטי: בתגובה לאיומי טראמפ על קנדה ועל גרינלנד, אוטווה אישרה תקציב ביטחוני של 26 מיליארד ד׳ להקמת שדות תעופה ובסיסים צבאיים בקוטב הארקטי. במקביל, קנדה מהדקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עם חמש המדינות הנורדיות (כולל שקילת רכש צוללות מנורווגיה וגרמניה) כדי לבסס חזית הגנה וריבונות עצמאית בצפון.

כלכלה וסחר

א. הקרב על המינרלים באפריקה: אפריקה הולכת והופכת לזירת התגוששות על משאבי העתיד. ארה"ב מאיימת לעצור סיוע רפואי (HIV) לזמביה אם לא תיתן לה גישה למינרלים קריטיים; זימבבואה אוסרת ייצוא ליתיום גולמי ומחייבת חברות (בעיקר סיניות) לעבדו בשטחה; והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו פתחה בית זיקוק ראשון לזהב כדי להפקיע את השוק מידי ארגוני פשיעה.

ב. רגולציה ורשתות חברתיות: אלבניה ביטלה את החרם על טיקטוק בעקבות פסיקת בית משפט עליון שהגנה על חופש הביטוי, מה שממחיש את הקושי של ממשלות דמוקרטיות לחסום פלטפורמות טכנולוגיות בצורה גורפת (גם תחת אצטלה ביטחונית), ומחייב מעבר לאסדרה במקום לחרם.

משברים

א. קובה: קריסת רשת החשמל הלאומית בעקבות מצור הדלקים של טראמפ דוחקת את המשטר הקומוניסטי לפינה. כדי לשרוד, הוואנה פתחה בשיחות חשאיות עם ארה"ב, שחררה 51 אסירים פוליטיים, ומאשרת לראשונה לגולים להשקיע בעסקים באי. במקביל, רוסיה שלחה מכלית נפט כאיתות תמיכה.

ב. אמל״ט: ימים ספורים לאחר השבעתו, נשיא צ'ילה האולטרה-שמרן החל לחפור תעלות בגבול עם בוליביה כדי לבלום את ההגירה. במקביל, מתיחות נרשמה לאחר שקולומביה האשימה את אקוודור בהטלת פצצה בשטחה במסגרת מבצע צבאי. המשמעות האסטרטגית של אירועים אלו חורגת מגבולות היבשת: צ'ילה היא יצרנית הנחושת הגדולה בעולם, והמיליטריזציה של משבר ההגירה (המוזן מפליטי ונצואלה) מאותתת למשקיעים על סיכון גובר בשרשראות האספקה הקריטיות לתעשיית השבבים והרכבים החשמליים.

ג. משברים דיפלומטיים והיסטוריים: דרום אפריקה זימנה את שגריר ארה"ב לשיחת נזיפה חריגה לאחר שזה התערב בפוליטיקה המקומית והשווה את מדיניות ההעסקה המתקנת הנוכחית במדינה למשטר האפרטהייד. בבלגיה, בית משפט הורה להעמיד לדין בכיר לשעבר על רצח רוה״מ קונגו פטריס לומומבה ב-1961, במהלך שפותח פצעים קולוניאליים. בסוריה, ממשל המורדים החדש אוסר על מכירת אלכוהול בדמשק, צעד שעשוי להעיד על ההקצנה הדתית במדינה.

ד. סין: הנשיא שי העביר חוק המחייב לימוד במנדרינית בלבד על פני שפות של 125 מיליון בני מיעוטים, צעד דרמטי של מחיקת זהויות תרבותיות והטמעת אחידות לאומית נוקשה.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab