העדכון השבועי 104

ארכיטקטורת הביטחון והסחר הגלובלית חווה שחיקה מואצת, כאשר מעצמות וגופים עצמאיים מחשבים מסלול מחדש הרחק מהתלות בוושינגטון. לנוכח חוסר יציבות מבית ומבחוץ, הא״א מרחיב את אחיזתו העצמאית דרך בריתות סחר היסטוריות באפריקה, אוסטרליה ואמל"ט. במקביל, יפן בוחרת לגדר סיכונים צבאיים באמצעות השקעות עתק, ואוקראינה ממנפת את מומחיות הכטב"מים שלה כדי לבסס מעמד כמעצמת יצוא טכנולוגית. בעולם רב-מוקדי זה – שבו איומים קוונטיים מחד וקריסת שרשראות הדשנים מאידך מאתגרים את הביטחון הבסיסי ביותר – היכולת להסתגל למפת בריתות משתנה נראית כדרך הרלוונטית ביותר לשימור השרידות.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. הלם האנרגיה ומשבר התעופה: סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מזהירה כי אובדן של 11 מיליון חביות נפט ביום עקב המלחמה באיראן מייצר משבר חמור יותר ממשבר שנות ה-70. במקביל, זינוק מחירי הדלק וסגירת המרחב האווירי במזה"ת כבר מחקו 50 מיליארד ד׳ משווי חברות התעופה הגלובליות. בניסיון להרגיע את השווקים, טראמפ השהה זמנית חלק מהסנקציות על נפט איראני ורוסי, צעד שהוביל לירידה מיידית של 10% במחירי הנפט. עם זאת, יש מקום לראות בתנודות אלו כסימפטום של לחץ ולא במשבר ארוך טווח.

ב. אירופה – קרעים פנימיים וגידור סיכונים: קנצלר גרמניה תקף בחריפות את הונגריה וסלובקיה וכינה את החלטתן לבלום הלוואת ענק לאוקראינה "אקט בוטה של חוסר נאמנות". כדי לגדר סיכונים, הא״א מרחיב את הבריתות העוקפות שלו: מול אוסטרליה נחתם הסכם סחר היסטורי המסיר מכסים על 99% מהסחורות (כולל מינרלים קריטיים), ובאפריקה חתם האיחוד על הסכם ביטחוני תקדימי עם גאנה, המשקף ניסיון אירופי לייצר דריסת רגל אסטרטגית עצמאית ביבשת. כעת הא״א מכריז על כך שיישום הסכם הסחר הענק עם גוש המרקוסור יכנס לתוקף במאי. המהלכים הללו משקפים ניסיון אירופי מובהק לייצר דריסת רגל אסטרטגית וכלכלית עצמאית בכל היבשות.

ג. מאבקי אנרגיה וריבונות באסיה: טאיוואן דחתה רשמית את הצעת/דרישת ה"איחוד מחדש" של סין, שהשתמשה באיום על פגיעה בביטחון אנרגטי של טאיוואן. עבור בייג'ינג, חסימת מצר הורמוז הנוכחית משמשת "קדימון" אסטרטגי לתרחיש עתידי של מצור ימי על טאיוואן, שבוחנת כעת את חוסן עתודות האנרגיה שלה. במקביל, רוסיה מנצלת את הכאוס כדי להעמיק את אחיזתה במרכז אסיה וחותמת על עסקת ענק להקמת תחנת כוח גרעינית באוזבקיסטן.

ד. הברית האמריקאית-יפנית: רוה״מ יפן הבהירה לטראמפ בבית הלבן כי מגבלות חוקתיות מונעות מארצה לשלוח כוחות צבאיים לפתיחת מצר הורמוז. כ"פיצוי" אסטרטגי, ובמסגרת הידוק הברית הכלכלית, חברות יפניות ישקיעו סכום עתק של 73 מיליארד ד׳ בתשתיות גרעין וגז טבעי בארה"ב. המהלך ממחיש כיצד מעצמות כלכליות משתמשות בהון מסיבי כדי לגדר סיכונים, לקנות שקט גיאופוליטי מוושינגטון, ולקבל פטור ממעורבות בעימותים צבאיים ישירים.

ביטחון ואיומים

א. התחמשות ודיפלומטיית כטב"מים: הבית הלבן עקף את אישור הקונגרס (תחת סעיף חירום) כדי לאשר עסקאות נשק אדירות בהיקף 16 מיליארד ד׳ לירדן, כווית והאמירויות. המהלך משתלב עם מאמץ אוקראיני אסטרטגי, במסגרתו קייב שיגרה מעל 200 מומחי כטב"מים למפרץ כדי לסייע בהגנה מפני איראן, מינוף של ניסיונה המבצעי כדי לבסס את מעמדה כנכס גיאופוליטי ויצואנית טכנולוגיה צבאית. אולם, המציאות מבית נותרה קטלנית: כאשר השבויע רוסיה שיגרה מטח חסר תקדים של כ-1,000 כטב"מים וטילי שיוט לעבר אוקראינה, תגובה להישגים הקרקעיים של קייב בחודש שעבר. הניגודיות הזו ממחישה כיצד מדינה יכולה להיות מעצמה טכנולוגית-ביטחונית גלובלית וזירת כתישה בו-זמנית.

ב. רעידת האדמה הקוונטית: זכייתם של חוקרים בפרס טיורינג על עבודתם בהצפנה קוונטית מציפה אל פני השטח איום קיומי לביטחון המידע העולמי. ההתקדמות המהירה בתחום מזהירה כי מחשוב קוונטי יוכל בקרוב לפרוץ את כלל ההצפנות הקונבנציונליות הקיימות. עבור מערכות ביטחון, בנקים ותאגידים בינלאומיים, מדובר באיום שדורש היערכות מיידית ושדרוג ארכיטקטורות המידע.

ג. מיליטריזציה על חשבון "עוצמה רכה": ממשלת בריטניה הודיעה על קיצוץ דרמטי של מעל 50% בתקציבי סיוע החוץ למזה"ת ולאפריקה במטרה לממן את הגדלת תקציב הביטחון. המהלך משקף תפיסה מערבית גוברת שלפיה בעידן של מלחמות קונבנציונליות, התחמשות מיידית מקבלת קדימות על פני השפעה דיפלומטית וסיוע. עם זאת, קיצוץ זה עלול להשאיר ואקום אסטרטגי באפריקה שיתמלא במהירות על ידי כספים מסין ומרוסיה.

כלכלה וסחר

א. תקשורת ובינה מלאכותית: רשות התקשורת האמריקאית (FCC) אסרה על ייבוא נתבים זרים בטענה לסיכוני סייבר וריגול. במקביל, הבית הלבן פרסם מתווה לאסדרת פיתוחי בינה מלאכותית, תוך שטראמפ מאותת שיתבע מדינות בארה"ב שינסו לחוקק חוקי AI עצמאיים, צעד שנועד להבטיח שליטה פדרלית מוחלטת בתעשיית העתיד.

ב. משבר הדשנים והביטחון התזונתי: חסימת מצר הורמוז מכה לא רק בשוקי האנרגיה, אלא מייצרת אפקט דומינו המאיים על שרשראות המזון הגלובליות עקב מחסור חמור בדשנים לחקלאות. הלחץ הכלכלי מאלץ את המערב לפשרות אסטרטגיות: ארה"ב נאלצה להסיר סנקציות מעל שלוש חברות דשנים בבלארוס (בתמורה לשחרור 250 אסירים פוליטיים) כדי לשחרר סחורה לשוק, בעוד ממשלת קנדה הכריזה על חבילות סיוע חירום לחקלאים הקורסים תחת מחירי הדשן המאמירים.

משברים

א. קובה מול אולטימטום אמריקאי: בעוד קובה מתמודד עם קריסת רשת החשמל, טראמפ הצהיר כי בכוונתו "לקחת את קובה" והציב דרישה תקדימית להדחת הנשיא דיאס-קאנל כתנאי להסכם. המהלך מסמן הסלמה דרמטית במצור הכלכלי שמאיים להקריס סופית את המשטר באי.

ב. סודאן – קריסת הקווים האדומים: מלחמת האזרחים בסודאן חוצה שפל חדש עם תקיפה אווירית קטלנית על בית חולים בעיר אל-דעין, שהביאה למותם של 64 בני אדם (ביניהם 13 ילדים). האירוע, ששני הצדדים מתנערים ממנו, ממחיש את הקריסה המוחלטת של הנורמות ההומניטריות בחסות היעדר הקשב הבינ״ל.

ג. ממשל באירופה: בדנמרק, רוה״מ התפטרה לאחר שמפלגתה רשמה את התוצאה הגרועה ביותר מאז 1903. מפלתה, שהגיעה למרות הפופולריות שצברה כשהדפה את איומי טראמפ לרכוש את גרינלנד, מוכיחה למקבלי ההחלטות כי בסופו של יום, המשבר הכלכלי, האינפלציה ויוקר המחיה הם אלו שמכריעים את הבוחרים. במקביל, באיטליה, הבוחרים דחו ברוב של 54% משאל עם שיזמה רוה״מ לשינוי מערכת המשפט, בשל חשש מריכוז כוח עודף ברשות המבצעת.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab