תלויות חדשות וגידור סיכונים אסטרטגי

במקביל לחג החירות, הגיליון הנוכחי משקף את המאמץ הגלובלי של מדינות להשתחרר מתלויות היסטוריות, אך מגלה כי לעיתים השחרור מגורם אחד מוביל לשעבוד לאחר. כך בעוד שהמשבר סביב מצר הורמוז הופך לרב-תחומי, הודו חוזרת ל׳זרועות׳ רוסיה בהסכמה אמריקאית ומדגישה את מציאות שבה מחירי האנרגיה הגבוהים במזה"ת מממנים את המלחמה הרוסית באוקראינה, על אף ההצלחה האוקראינית בשדה הקרב. במקביל, מעצמות כיפן ואירופה מבצרות את עצמאותן בעסקאות סחר עוקפות – במטרה לנהל סיכונים ולוודא שהחירות האסטרטגית החדשה לא תהפוך לשעבוד מסוג אחר.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. פרגמטיות אנרגטית עוקפת-סנקציות: על מנת לפצות על אובדן האנרגיה ממצר הורמוז, הודו חוזרת ל׳זרועות׳ מוסקבה ונערכת לרכוש גז (LNG) רוסי לראשונה מאז 2022, לצד הכפלת ייבוא הנפט הגולמי. באורח תקדימי, ארה"ב, שעד כה לחצה על שותפותיה לנתק קשרים עם מוסקבה מאפשרת את המהלך ההודי ואף התירה למכלית נפט רוסית לעגון בקובה ולשבור את המצור שהיא עצמה מטילה. נראה שחוסר העקביות האמריקאי מנוצל על ידי מקסיקו, שהודיעה כי תסרב ללחץ מוושינגטון ותמשיך לארח משלחות רופאים קובנים בשטחה. מהלכים אלו מאותתים כי צרכי הפנים והאנרגיה רומסים כעת כל מחויבות גיאופוליטית ואידיאולוגית ומכרסמים במעמדה של וושינגטון.

ב. גידור סיכונים אסיאתי ומזה״תי: "מעצמות הביניים" ממשיכות לגוון את שותפיהן מחוץ לציר האמריקאי המסורתי, ובין היתר הפיליפינים וצרפת חתמו על הסכם לשת״פ צבאי על רקע המתיחות הגוברת מול סין, וסעודיה ומעא״מ חתמו על הסכם טכנולוגי-ביטחוני עם אוקראינה.

ג. הדרום הגלובלי מאתגר את המערב: מעבר לגידור סיכונים ביטחוני, ה"דרום הגלובלי" מעלה הילוך במאבק על הון ומשאבים מול המערב. החלטת האו"ם התקדימית ,שקודמה על ידי מדינות אפריקה, עברה ברוב עצום ונתקלה בהתנגדות אמריקאית ובהימנעות של הא״א, מכירה לראשונה בסחר העבדים כפשע נגד האנושות וסוללת את הדרך לדרישת פיצויים היסטוריים. המהלך ממחיש את שחיקת הדומיננטיות המערבית במוסדות הבינ״ל.

ביטחון ואיומים

א. המערכה באיראן: המתיחות במפרץ מגיעה לנקודת רתיחה כשמחירי הנפט חוצים את רף ה-116 ד׳ לחבית, וכוחות אמריקאיים נוספים מגיעים לאזור. בתוך כך, בוושינגטון, נרשמה טלטלה לאחר שנחשף כי ברוקר המקורב לשר המלחמה האמריקאי ניסה לבצע סחר במידע פנים ולרכוש מניות של BlackRock רגע לפני פרוץ המלחמה באיראן.

ב. פגיעה אסטרטגית בייצוא הרוסי: המערכה באוקראינה עוברת מלוחמת שוחות למלחמת השמדת תשתיות. קייב הצליחה לשתק עד כ-40% מייצוא הנפט מנמליה המערביים של רוסיה באמצעות תקיפות כטב"מים ממוקדות על צינורות, נמלים ומכליות. מהלך זה מכביד עוד יותר על היצע האנרגיה הגלובלי החנוק ממילא.

כלכלה וסחר

א. המאבק על הקובלט בקונגו: אפריקה ממשיכה להיות זירת ההתגוששות המרכזית על מינרלי העתיד. סין וקונגו חתמו על הרחבת עסקאות כרייה, מהלך המאתגר ישירות ברית ביטחונית-כלכלית שוושינגטון חתמה עליה לאחרונה באזור. קונגו (יצרנית הקובלט המובילה בעולם, מינרל הקריטי לרכבים חשמליים) מתמרנת בין המעצמות כדי למקסם רווחים, דינמיקה המגבירה את חוסר הוודאות בשרשרת האספקה המערבית.

ב. רגולציה טכנולוגית ומלחמת השבבים: תעשיית הבינה המלאכותית סופגת זעזועים רגולטוריים רב-מערכתיים. משרד המשפטים האמריקאי מסלים את מלחמת הסחר ומגיש כתבי אישום על הברחת שבבים לסין. במקביל, בית משפט פדרלי בלם ניסיון של הפנטגון להגדיר את חברת "אנתרופיק" כאיום על שרשרת האספקה (בצעד שכונה על ידי השופט "אורווליאני"), וויקיפדיה אסרה רשמית על כתיבת ערכים באמצעות מודלי שפה עקב צניחה באמינות המידע. ברקע, איראן מאיימת על 18 מענקיות הטכנולוגיה בשל מה שהיא מכנה ׳הסיוע שלהן לישראל וארה״ב׳.

ג. קריסת מוסדות הסחר והתגבשות גושים חלופיים: שיתוק המערכת הגלובלית נחשף שוב עם כישלון השיחות בארגון הסחר העולמי (WTO) להארכת הפטור ממס על סחר דיגיטלי, בעקבות סכסוך בין ארה"ב לברזיל. אל מול הוואקום המוסדי ואיומי המכסים, מאיצים גושי סחר חלופיים את התגבשותם עם התקדמות במגעים בין קנדה לגוש המרקוסור. עבור דרום אמריקה, אזור שמעל ל-80% מהסחר שלו כבול לארה"ב, מדובר בגידור סיכונים אסטרטגי מחויב המציאות.

משברים

א. כלכלת מלחמה וצעדי קיצוב: קרן המטבע הבינלאומית מתריעה כי המלחמה באיראן מובילה להאטה בצמיחה ולהחרפת משבר המזון הגלובלי. ההלם הכלכלי מתורגם למהלכים מעשיים: בכירים בא״א קוראים לממשלות להטיל מגבלות נהיגה וטיסות על אזרחים כדי לחסוך באנרגיה, בעוד דר״ק יוזמת תקציב חירום של 17 מיליארד ד׳ לסבסוד עלויות תפעול במגזר העסקי והפרטי.

ב. משבר הלגיטימציה וקריסת מוסדות באסיה: מספר מוקדים ביבשת מדגימים מגמה של חילופי שלטון וערעור הלגיטימציה של מוסדות פוליטיים, באופן שעשוי להשפיע על היציבות האזורית. בנפאל, גל מחאות הוביל להקמת ממשלה חדשה ולמעצרם של בכירים לשלטון הקודם, צעד המייצג חילופי אליטות חדים. בטאיוואן, מערכת המשפט הרשיעה מנהיג אופוזיציה בולט בשחיתות וגזרה עליו 17 שנות מאסר, פסיקה המעמיקה את הקיטוב הפוליטי הפנימי דווקא בעיתוי של לחץ גובר מצד סין. במקביל, במיאנמר, מנהיג החונטה הצבאית שעלה לשלטון בהפיכה, הכריז על עצמו כנשיא לאחר בחירות שבהן לא השתתפה האופוזיציה המרכזית. כדי לבסס את אחיזתו, הוא הקים גוף ניהולי עליון המרכז סמכויות אזרחיות וצבאיות גם יחד, מהלך שצפוי לשמר את המתיחות הפנימית ואת מאבקם של ארגוני המורדים במדינה.

חג פסח כשר ושמח, Geopolitics Lab