→ לארכיון השבועי
התפתחויות עולמיות שכדאי להכיר · גיליון 107

העדכון השבועי 107

פורסם
המזרח התיכוןאירופההאינדו־פסיפיקאפריקהאמריקהביטחוןאנרגיהסחרכלכלה

העדכון המלא מובא בהמשך העמוד.

בעידן של חיכוך כרוני ומשברי אנרגיה, האידיאולוגיה הופכת למותרות שמדינות אינן יכולות עוד להרשות לעצמן. גיליון 107 משרטט מערכת גלובלית שפועלת מתוך הישרדות ופרגמטיות קרה: וושינגטון גונזת עקרונות ומסירה סנקציות מעל ונצואלה רק כדי להזרים נפט לשווקים; אירופה מתחמשת במנותק מהמטריה האמריקאית; וממשלות בקנדה ואירלנד מקריבות עקרונות פיסקליים כדי לשרוד את זעם הבוחרים. במקביל, כלי נשק מסורתיים מפנים את מקומם – הון לאומי סעודי מכריע נאמנויות באסיה, ופוליטיקת מכסים סינית קונה אחיזה באפריקה. המסר חד-משמעי: סנטימנטים היסטוריים ואידיאולוגיה אינם מספיקים ויש לפתח מחדש שפה שמחברת בין מדינות.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. בריתות עצמאיות והתנתקות מהמטריה האמריקאית: גרמניה ואוקראינה שדרגו את יחסיהן לשותפות אסטרטגית מלאה, הכוללת חבילת סיוע ביטחוני של 4.7 מיליארד ד׳ מברלין לקייב. המהלך מסמן מגמה לפיה מדינות אירופה המובילות נוטלות יוזמה ומבצרות ארכיטקטורת בריתות עצמאית במזרח היבשת בניסיון לגדר את האיום הרוסי, במנותק מחוסר היציבות של המדיניות האמריקאית.

ב. דיפלומטיית הון במקום בריתות: סעודיה העבירה 3 מיליארד ד׳ לפקיסטן כדי לאפשר לה להחזיר חוב למעא״מ (שסירבה לחדשו). המהלך, המגובה בברית הגנה הדדית מ-2023, ממחיש את המאבק בין סעודיה לאמירויות, ומדגיש כיצד הון לאומי הופך לכלי היעיל ביותר לרכישת אזורי השפעה.

ג. סין: בעוד ארה״ב עסוקה במלחמה במזה״ת, הנשיא שי אירח בבייג'ינג את יו"ר האופוזיציה של טאיוואן והצהיר "כולנו סינים", כשלב נוסף בדרך לשאיפה הסינים ״לאחד״ את שתי המדינות. בנוסף, במהלך כלכלי חסר תקדים, סין ביטלה את כל מכסי הייבוא למדינות אפריקה כדי לבצר סופית את אחיזתה בדרום הגלובלי.

ד. הונגריה: ניצחונו של פטר מדיאר (ממפלגת "טיסה") בבחירות בהונגריה מסמנות את אחת התמורות הדרמטיות ביבשת בשנים האחרונות. המשמעות המיידית ניכרת בשווקים: התרסקות של 50% במניות תאגיד הענק 4iG (המזוהה כ"יהלום הכתר" הכלכלי של השלטון) מאותתת כי משקיעים מתמחרים מחדש ובאגרסיביות את סיכוני "כלכלת המקורבים". ברמה הגיאופוליטית, שחיקת כוחו של אורבן עשויה לשחרר חסמים מוסדיים קריטיים בתוך האיחוד האירופי ונאט"ו (בייחוד סביב סיוע לאוקראינה ומדיניות מול רוסיה וסין), ומהווה תמרור אזהרה אסטרטגי למשטרים ריכוזיים אחרים באירופה שמתקשים לשרוד את זעזועי המאקרו ויוקר המחיה.

ביטחון ואיומים

א. חנק המצרים: המצור האיראני מתרחב מעבר למימי מצר הורמוז. טהראן איימה לשתק גם את תנועת האוניות בים האדום, נתיב שריכז ערב המלחמה כ-12% מסחר הנפט העולמי, באמצעות שלוחיה החות'ים בתימן, כתגובה לסגר האמריקאי. התפשטות החיכוך לים האדום מהווה מכה קשה עבור סעודיה, שנשענה על נתיב זה כעורק עוקף מרכזי להורמוז, וממחישה את יכולתה של איראן להפעיל לחץ חונק על שרשראות האספקה העולמיות במספר חזיתות מקבילות ועל חוסר יכולתו של המערב כגוש לשמור על הנתיבים פתוחים.

ב. הידוק הצנזורה במפרץ: השלטונות בכווית עצרו עיתונאי אמריקאי-כוויתי באשמת "פגיעה בביטחון הלאומי" בעקבות פוסטים שפרסם על המלחמה באיראן. התקרית משקפת את רמת העצבנות במפרץ ואת הידוק הפיקוח הביטחוני על חופש המידע מחשש לזליגת המחאה והתסיסה הפנימית.

כלכלה וסחר

א. פרדוקס שרשראות האספקה: הפגיעות של שרשראות הערך נחשפת במלוא עוצמתה במדינה הדרום-אמריקאית גיאנה. למרות שהמדינה רושמת צמיחת תמ"ג מסחררת של 47% בשנה בזכות ייצוא נפט גולמי, היא סובלת כעת ממשבר אנרגיה חמור הכולל קיצוב דלק וסגירת תחנות. היעדר מוחלט של תשתיות זיקוק מקומיות כופה עליה לייבא את כלל הדלקים המזוקקים שלה, שעלותם זינקה ב-40% עקב משבר הורמוז. משבר זה מהווה תזכורת לכך ששליטה בחומרי גלם אינה מבטיחה עצמאות כלכלית ללא ריבונות מלאה על שרשרת הייצור ומתקני הקצה.

ב. פרגמטיות אנרגטית שמפרקת סנקציות: הלחץ בשווקי האנרגיה אילץ את ארה"ב להסיר סנקציות מעל הבנק המרכזי של ונצואלה, במטרה להחיות את תעשיית הנפט המקומית. המהלך שוב מוכיח כי בעידן החיכוך הכרוני, צרכי השוק גוברים על עקרונות אידיאולוגיים ואחרים והופכים משטרי סנקציות בעיקר לכלי זמני וסחיר.

ג. סבסוד אנרגיה ככלי הישרדות פוליטי: ממשלת קנדה נכנעה ללחץ מחירי הדלק והודיעה על השהיית מס האנרגיה הפדרלי (צעד שיעלה לה 1.7 מיליארד ד׳). המקרה ממחיש למשקיעים כיצד זעזועים בשרשראות האספקה מאלצים ממשלות לפרוץ מסגרות תקציב ולנקוט בפופוליזם פיסקלי כדי לשרוד את לחץ הבוחרים.

משברים

א. מבחן הלחץ הגלובלי ואיום המיתון: הנזק של הלחימה במזה״ת כבר צרוב עמוק במערכת המאקרו-כלכלית. כתוצאה מכך, בכינוס האביב של קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון, הזהירה יו"ר הקרן כי כלכלה עולמית שהוגדרה רק לפני חודשים כ"עמידה", שברירית כעת מתמיד. הקרן חתכה את תחזית הצמיחה ל-3.1% בלבד, תוך קביעה כי גם אם הסכסוך בהורמוז יסתיים מיד, גלי ההדף ההרסניים לא ייבלמו, ובתרחיש ההסלמה הסביר המערכת הגלובלית צפויה לגלוש למיתון חריף.

ב. יוקר המחיה: מחירי האנרגיה הגבוהים הציתו מחאות ענק באירלנד. המשבר הכלכלי תורגם מיידית למשבר משילות, הוביל לעריקת חברי פרלמנט והביא את קואליציית השלטון לסף קריסה בהצבעת אי-אמון.

ג. מאבקי השפעה בחסות משברים הומניטריים: ארה"ב מתכננת להרחיב חלוקת תרופות למניעת HIV ל-3 מיליון איש (בעיקר באפריקה) עד 2028. למרות הקיצוצים הדרמטיים בתקציב החוץ האמריקאי, וושינגטון נאחזת ב"דיפלומטיית הבריאות" ככלי אסטרטגי חיוני לבלימת ההתפשטות וההשפעה הסינית בדרום הגלובלי.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab

להמשיך לחקור

שאלו את הארכיון ←
גיליון 133

עימותים מסלימים, בעלות ברית מתרחקות

גיליון 132

מהתחייבויות למימוש

גיליון 131

חלוקה מחדש של הסיכון הגיאופוליטי