העדכון השבועי 108

הסדר העולמי הישן אינו קורס אל תוך ואקום, אלא מוחלף בזמן אמת על ידי ארכיטקטורות מקבילות. גיליון זה ממחיש כיצד מלחמת ההתשה במפרץ מתפקדת כמאיץ אסטרטגי למגמה זו: בזמן שאירופה מנתקת תלויות ביטחוניות מוושינגטון ומשחררת חסמים רגולטוריים לטובת, חלק מדינות אסיה ואפריקה ממסדות אפיקי סחר עוקפי-דולר, וסין ממשיכה לאתגר את שרשראות האספקה המסורתיות. במקביל, הפיכת הסיוע ההומניטרי והפליטים לכלי מיקוח ציני מצד ארה"ב מאותתת לבעלות בריתה כי הערבויות ההיסטוריות פגו. בעידן של חיכוך כרוני, המטבע הקשה שכל מדינה או גוף צריכים לשאוף אליו הוא עצמאות כלכלית וטכנולוגית, תוך יצירת בריתות מגודרות.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. אירופה מבצרת עצמאות ביטחונית: בעקבות שחרור חסמים פוליטיים (ותבוסת אורבן בהונגריה), האיחוד האירופי צפוי להעביר לאוקראינה הלוואת ענק של 105 מיליארד ד׳. במקביל, בריטניה הודיעה על אספקת כ-120,000 כטב"מים לקייב. היבשת מאותתת כי היא בונה מעטפת הגנה הרחק מהתלות בתנודתיות בוושינגטון.

ב. ציר סין-רוסיה והדיפת הדולר: במקביל לפסגת לברוב-שי בבייג'ינג הקוראת לתיאום אסטרטגי מחודש, הבנק הפאן-אפריקאי (Ecobank) מקדם סליקת עסקאות ביואן כדי לצמצם תלות בדולר. נראה שמדינות אפריקה ואסיה מנצלות את המיקוד המערבי במזה"ת כדי לייצר אלטרנטיבות פיננסיות עצמאיות.

ג. היערכות פוליטית נגד הימין העמוק: מנהיגי ספרד וברזיל מכנסים ועידת פסגה של מנהיגי שמאל (בהשתתפות מקסיקו ודרום אפריקה) במטרה לגבש חזית נגד מה שהם מכנים ׳עליית הימין הקיצוני באירופה׳. שכן ׳השמאל הגלובלי׳ מזהה כיום את הימין הפופוליסטי כרשת עולמית מתואמת ומבקשים להתמודד גם הם בתיאום.

ד. דיפלומטיה חריגה מול וושינגטון: בניסיון נואש לשאת חן בעיני הנשיא האמריקאי, אוקראינה שוקלת לקרוא לאזור במחוז דונבאס "דונילנד" (על שם טראמפ) כדי למנוע את מסירתו לרוסיה.

ביטחון ואיומים

א. אסטרטגיית חנק המצרים: חרף "הפסקות אש" זמניות, ארה"ב שומרת על מצור בהורמוז, ואיראן מגיבה בתקיפת ספינות סוחר והמשך סגר. איום טהראן לשתק גם את נתיבי הים האדום ממחיש את יכולתה להחזיק בשרשראות האספקה העולמיות כבנות ערובה, ואת חוסר ההיערכות של העולם בכללותו להתמודד עם איום חמור למרות שהוא מוכר תקופה ארוכה.

ב. רענון אסטרטגיות חימוש באסיה: יפן מבטלת באופן סופי את מדיניותה הפציפיסטית ומתירה ייצוא נשק קטלני למדינות בריתה, כולל השתתפות ראשונה בתרגיל צבאי בפיליפינים. צעד שנראה כהיערכות טוקיו גלויה למה שהיא תופסת כאיום הסיני במרחב.

ג. מלחמות פרוקסי בסודאן: סודאן הופכת לזירת התגוששות עקיפה של מעצמות המפרץ. בעוד סעודיה עצרה במפתיע את המימון (1.5 מיליארד דולר) למשלוח נשק פקיסטני שיועד עבור הצבא הסודאני, שכירי חרב קולומביאנים אותרו בלחימה לצד כוחות המורדים (RSF) המגובים על ידי מאע״מ.

ד. איומים גלויים מצד ארה״ב על קובה ועיראק: הפנטגון מאיץ תכנון צבאי התקפי בקובה למקרה של פקודה מהבית הלבן. במקביל, וושינגטון מקפיאה סיוע ודולרים לעיראק כדי לאלצה לפרק מיליציות איראניות.

כלכלה וסחר

א. איום מיידי על התעופה האירופית: המצור במזרח התיכון מרוקן את היבשת מדלק סילוני (מלאי לשישה שבועות בלבד, לפי ה-IEA). חברות תעופה כ-KLM כבר נערכות לביטולי קווים, מה שמדגיש את חוסר מוכנות של מערכת השילוח העולמית להתמודד עם משברים.

ב. הלאמת שרשראות המינרלים הקריטיים: קונגו החלה לנתב 10% מייצוא הקובלט שלה לרזרבה אסטרטגית. המהלך נועד לשלוט בצווארי הבקבוק של תעשיית הסוללות ולשלוט בתמחור העולמי. מנגד, חברה בגיבוי ממשלת ארה"ב רוכשת תאגיד מינרלים בברזיל ב-2.8 מיליארד ד׳ בניסיון לשבור או לכל הפחות להחליש את המונופול הסיני.

ג. מעבר מסיוע לסחר גלובלי: מזכיר המדינה האמריקאי מקדם דוקטרינת "סחר על פני סיוע" מול המדינות המתפתחות, בטענה שמערך הסיוע ההומניטרי יצר עד כה כיסי שחיתות. המהלך מסמן שינוי פרדיגמה עמוק במדיניות החוץ האמריקאית: מעבר ממודל של תמיכה כספית שנועדה לרכוש השפעה גיאו-פוליטית, למודל של יחסים עסקיים המבוססים על אינטרסים מסחריים קרים.

ד. חזרת קרן המטבע לוונצואלה: ה IMF-והבנק העולמי מחדשים יחסים עם קראקס, מה שישחרר לה 5 מיליארד ד׳. הצעד מוכיח את גמישות הסנקציות האמריקאיות בניסיון להחיות את תפוקת הנפט במדינה לאור משבר האנרגיה.

ה. הא״א מרפה רגולציה: בניסיון להתחרות בסין וארה"ב, בריסל מקדמת את שחרור החסמים הגדול ביותר מזה עשורים לאישור מיזוגי ענק של תאגידים. מהלך מכוון לאפשר יצירת קונגלומרטים במגזרי הטכנולוגיה, התקשורת והתעשייה. המשמעות האסטרטגית היא שאירופה זונחת את מדיניות ההגבלים העסקיים ההיסטורית שלה (שנועדה להגן על התחרות הפנימית), לטובת בניית כוחות אגרסיביים שיוכלו לעמוד חזיתית מול ענקיות הביג-טק האמריקאיות והחברות הסיניות הממשלתיות.

משברים

א. פגיעה בעצמאות הפדרל ריזרב: טראמפ מאיים בגלוי לפטר את יו"ר הפד, ג'רום פאוול. איום ישיר זה על עצמאות הבנק המרכזי מייצר זעזוע שוק בסביבה קריטית של אינפלציה וריביות גבוהות.

ב. שינויים פוליטיים באירופה (בולגריה): בולגריה הולכת לבחירות שמיניות ב-5 שנים. החשש בבריסל הוא שניצחונו של הנשיא לשעבר ראדב ייצר בפנים האיחוד קול פרו-רוסי חדש (לאחר הפסדו של אורבן בהונגריה) המתנגד לסיוע לאוקראינה.

ג. הנשקת פליטים (אפגניסטן-קונגו): ממשל טראמפ הציב אולטימטום לכ-1,100 פליטים אפגנים (סייעני צבא ארה"ב השוהים כיום בקטאר): העברה לקונגו מוכת המשברים, או גירוש לטליבאן. מעבר לאימוץ מודל קיצוני של מיקור-חוץ להגירה, המהלך שולח מסר מצנן לבעלי ברית ברחבי העולם. נטישת סייענים בשטח ממחישה כי הערבויות הביטחוניות של ארה"ב כפופות לחלוטין לפוליטיקה פנימית, מה שמשנה דרמטית את תמחור הסיכון של כל גורם מקומי השוקל לשתף פעולה עם וושינגטון.

ד. קריסת "דיפלומטיית הספורט" במפרץ: השלכות המלחמה הופכות מוחשיות עבור ריאד: קרן ההשקעות הסעודית עוצרת את מימון הענק (5 מיליארד ד׳) לליגת הגולף LIV ופורמולה 1 מבטלת מרוצים. חזון גיוון הכלכלה הסעודי סופג מכה תדמיתית ופיננסית קשה עם המשבר.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab