הוצאות ביטחון ושרשראות אספקה אסטרטגיות

העולם עובר למגננה אקטיבית, צבאית, כלכלית וטכנולוגית, במערכת שבה גיאוגרפיה ותשתיות פיזיות הפכו לנשק המכריע. קריסת הסדר המוסדי הישן משתקפת היטב בזינוק ההיסטורי של הוצאות הביטחון הגלובליות ל-2.9 טריליון דולר, אך המערכה מתנהלת כיום לא פחות על עורקי הכלכלה. גיליון 109 ממחיש את הפגיעות העמוקה של שרשראות האספקה: מחירי השילוח בפנמה מזנקים, האנרגיה הרוסית או זו שעוברת דרך רוסיה לאירופה ממשיכה להקשות על היבשת, וארה"ב מתפשרת על עקרונותיה מול אריתריאה רק כדי להבטיח אחיזה בים האדום. בתגובה, שחקניות מרכזיות מבצרות חומות: מגרמניה שמאמצת אסטרטגיית הגנה היסטורית, דרך קנדה שמגדרת עצמה פיננסית באמצעות קרן ריבונית, ועד לוושינגטון שעוברת להגנה אגרסיבית על טכנולוגיות בינה מלאכותית. בעידן של חיכוך כרוני, האמון הבינ״ל הולך ונשחק, והביטחון הלאומי נשען במידה רבה על ריבונות נוקשה ושליטה בצווארי הבקבוק, וזאת בזמן שערכים משותפים נדחקים לתחתית הרשימה.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. מערכת צינורות הנפט "דרוז'בה" חווה שתי התפתחויות מנוגדות ודרמטיות: מחד, השלוחה הדרומית חזרה לאחרונה לפעילות ומזרימה שוב נפט להונגריה ולסלובקיה לאחר שאוקראינה השלימה את תיקון התשתיות שנפגעו מתקיפה רוסית, צעד שהוביל להפשרת חבילת הסיוע האירופית לקייב (הלוואת ענק של 106 מיליארד דולר לאוקראינה). מאידך, השלוחה הצפונית עומדת בפני משבר מיידי, שכן מחר (ה-1 במאי) תופסק לחלוטין הזרמת הנפט הקזחי לגרמניה דרך רוסיה בטענה לאילוצים טכניים, התפתחות שמאלצת את המשק הגרמני להישען על נתיבי אספקה חלופיים, בתקופה של משבר אנרגטי.

ב. אריתריאה: ארה"ב מקדמת הסרת סנקציות מאריתריאה במטרה להבטיח גישה לקו החוף של הים האדום כנתיב עוקף למצר הורמוז, ומצביע שוב על שהצורך בביטחון ימי מסחרי דוחק הצדה שיקולים אחרים.

ג. פירוק בריתות היסטוריות (איי פוקלנד): ארה"ב שוקלת לשנות את הכרתה בריבונות הבריטית באיי פוקלנד כעונש על אי-השתתפותה של לונדון במערכה מול איראן. זהו ביטוי קיצוני לשינוי כללי המשחק בוושינגטון: בריתות עבר, גם עם בנות ברית משמעותיות כל כך, אינן מהוות עוד תעודת ביטוח מול דרישות להתיישרות עם השאיפות האמריקאיות.

ד. התרחקות מהשפעה מערבית במאלי: על רקע הירצחו של שר ההגנה בגל פיגועים משולב של פלגים ג'יהאדיסטים ובדלנים, הכוחות הרוסיים ("אפריקה קורפס") נסוגו במפתיע ממעוזים בצפון המדינה. עזיבה זו מותירה את מאלי פגיעה במיוחד לאחר שלפני כשנה גם ניתקה את יחסיה הביטחוניים עם צרפת.

ביטחון ואיומים

א. שיא התחמשות בעידן החיכוך הכרוני: הוצאות הביטחון העולמיות זינקו ל-2.9 טריליון דולר (2.5% מהתמ"ג הגלובלי), נתון המתקף את הנרטיב לפיו המערכת הבינ״ל מצויה בתהליך התחמשות בקנה מידה היסטורי. זאת כמענה לקריסת ארכיטקטורת הביטחון הישנה ולחוסר התפקוד של גופים בינ״ל שתפקידם למנוע או לצמצם סכסוכים וחיכוכים.

ב. התעצמות הקו הניצי בגרמניה ואירופה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, גרמניה פרסמה אסטרטגיית ביטחון לאומי המגדירה את רוסיה כ"איום המיידי הגדול ביותר". הדבר מתרחש על רקע אזהרת המודיעין ההולנדי (MIVD) כי רוסיה עשויה להיות מוכנה לעימות אזורי מול נאט"ו בתוך כשנה מסיום המלחמה באוקראינה.

ג. הסלמה בגזרת סייבר-סחר: וושינגטון חושפת ניסיונות גניבת נתונים שיטתיים מצד סין לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית בהיקפים תעשייתיים. בשל כך, ארה"ב מאותתת על מעבר להגנה אגרסיבית על הקניין הרוחני של חברות הטכנולוגיה כנכס ביטחוני לאומי.

כלכלה וסחר

א. אפקט הדומינו בנתיבי הסחר (תעלת פנמה): מחירי השילוח בתעלה זינקו פי עשרה בעקבות נהירת חברות ספנות לחלופות למזה״ת, נתון הממחיש את הפגיעות של שרשראות האספקה העולמיות, כאשר חסימת נתיב מרכזי אחד מייקרת מיידית את הסחר בכל הנתיבים המקבילים.

ב. גידור ריבוני קנדי: ממשלת קנדה מקימה קרן עושר ריבונית ראשונה (18 מיליארד דולר) במטרה לבצר את הכלכלה המקומית ולגדר אותה מפני מכסי סחר וזעזועים מצד ארה"ב. דוגמה נוספת לניסיון של שותפות סחר מרכזיות של ארה״ב לבנות עצמאות פיננסית מול מה שהן רואות כמדיניות פרוטקציוניסטית בוושינגטון.

ג. אבטחת מינרלים בקונגו: ממשלת קונגו מקימה כוח אבטחה ייעודי למכרות (כ-20,000 איש) במימון של ארה"ב ומאע״מ. המהלך נועד להבטיח את רציפות האספקה של קובלט ומינרלים קריטיים למערב שכיום נשלטים לרוב על ידי הסינים.

משברים

א. מיקור-חוץ של משברי הגירה: ארה"ב מטיסה מהגרים ופליטים לפרגוואי כחלק מרשת של מדינות שלישיות (כולל אל סלוודור ודרום סודאן) המשמשות כ"קבלניות משנה" לניהול סיכוני הגירה פוליטיים מבית.

ב. אי-יציבות בפיליפינים: הליכי הדחה כנגד סגנית הנשיא שרה דוטרטה (מבית משפחת הנשיא לשעבר) מאיימים לזעזע את הממשלה ולפגוע ביציבות ברית "המשפחות" בפיליפינים, מה שעלול להשפיע על המדיניות הביטחונית מול סין ולהקשות על מאמצי ארה״ב לבנות חזית יציבה מול סין באזור.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab