התשתיות של העוצמה העולמית

השבוע האחרון המחיש כי השליטה העולמית אינה נמדדת עוד רק בגבולות ובצבאות, אלא במצרי ים, בכורים גרעיניים, בלוויינים, במרכזי נתונים וביכולת לייצר מערכות מתקדמות באופן עצמאי. העימות בין ארה״ב לאיראן חזר להתמקד במצר הורמוז, אירופה ואוקראינה העמיקו את שילוב תעשיות הביטחון שלהן, ואוסטרליה והודו הפכו אורניום לכלי של התקרבות אסטרטגית. במקביל, ממשלות החלו להציב את התשתיות שמאחורי הבינה המלאכותית תחת פיקוח ישיר, בעוד גרמניה זונחת בהדרגה את הזהירות התקציבית לטובת בניין כוח. בעולם שבו נתיבי סחר, חשמל, מחשוב וחלל הופכים לזירות תחרות, היכולת להבטיח רציפות תפקודית נעשית חשובה כמעט כמו כוח צבאי.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. מלחמת השערים חוזרת למצר הורמוז: הפסקת האש השברירית בין ארה״ב לאיראן קרסה לאחר תקיפות נגד ספינות מסחריות, וארה״ב חידשה את התקיפות נגד מערכי הגנת חוף ואתרי טילים איראניים. במקביל, הוטל מחדש הסגר ימי על נמלים ומסופי נפט איראניים, בעוד טהרן תקפה יעדים אמריקאיים במדינות המפרץ ואיימה לפגוע גם בנתיבי אנרגיה נוספים. שני הצדדים עדיין מותירים פתח למשא ומתן, אך המאבק על חופש השיט הפך שוב את מצר הורמוז למוקד הסיכון המרכזי של הכלכלה העולמית.

ב. אורניום תמורת עוגן אסטרטגי: אוסטרליה והודו השלימו את ההסדרים המאפשרים ייצוא אורניום אוסטרלי לתוכנית הגרעין האזרחית ההודית, לאחר יותר מעשור של עיכובים הנוגעים לפיקוח ולחשש מזליגה לתוכנית הצבאית. הודו מבקשת להגדיל את כושר ייצור החשמל הגרעיני שלה לכ־100 גיגה־ואט עד 2047, ואוסטרליה מרחיבה את שוקי ייצוא האורניום מעבר לסין. העסקה מחברת בין צורכי האנרגיה של הודו לבין מאמצי שתי המדינות לבסס ציר אסטרטגי יציב במרחב האינדו־פסיפי.

ג. הגדר יורדת, הגבול הופך לדיגיטלי: בריטניה והא״א חתמו על ההסכם המסדיר את מעמד גיברלטר לאחר הברקזיט, והגדר הפיזית בגבול עם ספרד הוסרה לאחר יותר ממאה שנים. ההסדר יקל על כ־15 אלף עובדים החוצים את הגבול מדי יום, אך יעביר חלק גדול מהפיקוח לנמלי הים והאוויר וירחיב שימוש בזיהוי פנים ובמידע ביומטרי. המחלוקת על הריבונות נותרה פתוחה, אך ההסכם ממחיש כיצד גבולות פיזיים מוחלפים בהדרגה במערכות מעקב ובקרה דיגיטליות.

ביטחון ואיומים

א. אוקראינה מקבלת רישיון לייצר הגנה: ארה״ב ואוקראינה הגיעו להסכמה מדינית על מתן רישיון לייצור מקומי של מיירטי פטריוט, במקביל להתחייבות של מדינות נאט״ו לסיוע ביטחוני בהיקף של 70 מיליארד אירו עד סוף 2027. הייצור בפועל צפוי לדרוש זמן, ידע מקצועי ושרשראות אספקה שאינן זמינות במלואן. אף על פי כן, ההחלטה מסמנת מעבר מסיוע המבוסס על משלוחים מוגבלים לבניית תשתית ייצור אוקראינית ארוכת טווח.

ב. אוקראינה נכנסת למפעל הביטחוני האירופי: הא״א ואוקראינה חתמו על שותפות תעשייתית ביטחונית שנועדה להרחיב ייצור משותף של רחפנים ומערכות נגד רחפנים כבר עד סוף 2026, ובהמשך גם מערכות ליירוט טילים בליסטיים. המהלך מציג את אוקראינה לא רק כמדינה הזקוקה לאמל״ח, אלא כמקור לניסיון קרבי, לפיתוחים וליכולת ייצור מהירה. ככל שהמלחמה נמשכת, קייב משתלבת בהדרגה במבנה התעשייתי והצבאי של הא״א מבלי שהצטרפה אליו רשמית.

ג. גרמניה עולה לחלל הצבאי: משרד ההגנה הגרמני מקדם פרויקט לווייני תקשורת צבאיים בהיקף של כ־10 מיליארד אירו, שנועד להעניק לצבא יכולת פיקוד, מודיעין ותקשורת עצמאית מהחלל. התוכנית עשויה לכלול עד 200 לוויינים, כאשר קבוצה ראשונה צפויה להיכנס לשירות החל מ־2029.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

א. גרמניה מחליפה את משמעת החוב במשמעת ביטחונית: הממשלה אישרה טיוטת תקציב ל־2027 הכוללת הוצאה של יותר מ־555 מיליארד אירו ונטילת חוב חדש בהיקף של יותר מ־203 מיליארד. תקציב ההגנה הישיר צפוי להגיע לכ־109 מיליארד אירו, ולכ־130 מיליארד כאשר נכללים הסיוע לאוקראינה ותחומי ביטחון נוספים. השינוי מסמן נסיגה מהזהירות התקציבית שאפיינה את גרמניה במשך עשורים, מתוך הנחה שתשתיות, תעשייה וביטחון מחייבים כעת השקעה ממשלתית רחבה.

ב. אוסטרליה קושרת בינה מלאכותית לחשמל ולמים: הממשלה הודיעה על הקמת משרד לבינה מלאכותית בלב משרד רוה״מ, שיתאם את המדיניות והתקינה בין משרדי הממשלה. במקביל, מרכזי נתונים גדולים יחויבו לעמוד בכללים הנוגעים למיקומם, לצריכת המים ולתרומתם למערכת האנרגיה. המהלך ממחיש כי מדיניות בינה מלאכותית אינה עוסקת עוד רק במודלים, בבטיחות ובפרטיות, אלא גם בקרקע, בחשמל ובמשאבים הפיזיים שעליהם נשענת הכלכלה הדיגיטלית.

ג. סין תופסת את המאיץ: סין הצליחה לראשונה להחזיר מאיץ של משגר מסלולי באמצעות רשת שהותקנה על פלטפורמה ימית. המערכת נועדה לאפשר שימוש חוזר ברכיבים, להפחית עלויות ולהגדיל את קצב השיגורים. מדובר עדיין בניסוי ראשון ולא ביכולת מסחרית מוכחת, אך הוא מצמצם את הפער מול החברות האמריקאיות, דוגמת SpaceX ומחזק את יכולתה של סין לפרוס בעתיד מערכי לוויינים רחבים לתקשורת, מודיעין ושירותים אזרחיים.

ד. אירופה מנצחת סיבוב מול ענקיות הטכנולוגיה: בית המשפט של הא״א דחה את עתירת אפל נגד הגדרתה כשומרת סף בתחומי מערכות ההפעלה וחנויות היישומים. ההחלטה מחזקת את יכולת הרשויות האירופיות לחייב חברות גדולות לפתוח את המערכות שלהן למתחרים ולהרחיב את אפשרויות הבחירה של המשתמשים. המאבק אינו רק על תחרות מסחרית, אלא על יכולתה של אירופה לקבוע כללים עצמאיים מול חברות שטווח פעילותן והכנסותיהן גדולים מאלה של מדינות רבות.

משברים ופוליטיקה פנימית

א. קובה מחשיכה בפעם השלישית: רשת החשמל הארצית קרסה בפעם השלישית בתוך תשעה ימים, והותירה את רוב תושבי האי ללא חשמל. המחסור בדלק, התחנות המתיישנות והיעדר חלקי חילוף הובילו להשבתת תחבורה, לפגיעה בשירותי בריאות ובתגובה גם להפגנות מקומיות. השלטון מטיל את עיקר האחריות על הלחץ האמריקאי, בעוד הציבור מתמודד גם עם תוצאותיהן של שנים של הזנחה וניהול לקוי.

ב. האש בספרד חורגת מעונת השריפות: שרפת הענק באלמריה גבתה את חייהם של 13 בני אדם וכילתה כ־7,000 הקטרים של יערות ושטחים חקלאיים. תנאי חום, יובש ורוחות חזקות האיצו את התפשטותה והקשו על פינוי התושבים. מעבר לאסון המקומי המשתלב בדפוס שריפות החוזר מדי שנה, השרפה מדגישה את הפגיעה המצטברת של אירועי אקלים קיצוניים בתשתיות, בתיירות וביכולתן של מדינות דרום אירופה להגן על אוכלוסיות מבוגרות ומפוזרות.

אך טוב וחסד, Geopolitics Lab