נתיבי אנרגיה ותשתיות דיגיטליות

השבוע האחרון המחיש כי השליטה במערכות נעשית חשובה כמעט כמו השליטה בשטח. החות׳ים הרחיבו את האיום על נתיבי האנרגיה ממצר הורמוז גם לים האדום, ארה״ב ממשיכה להפוך טכנולוגיה גרעינית ורכיבי תקשורת לכלי תחרות אסטרטגי, ואוקראינה החליפה את צמרת הפיקוד הצבאי תחת לחץ ציבורי. במקביל, הבינה המלאכותית ממשיכה לעבור משאלת איכות המודלים לשאלות של חשמל, תשתיות ויכולת ייצור, בעוד סין משפרת את מעמדה בדעת הקהל העולמית. בהודו ובניקרגואה התחדד הפער בין שתי תגובות אפשריות למשבר אמון: ניסיון לתקן את המערכת, או ביטול מנגנוני הביקורת עליה.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. איראן מאיימת על שני שערי האנרגיה: החות׳ים הכריזו על הסגר ימי נגד סעודיה וטענו כי תקפו שתי מכליות נפט בים האדום. סעודיה אישרה כי אחת המכליות נפגעה ועלתה באש, בעוד הפגיעה בכלי השיט השני טרם אומתה. המהלך מאיים על מצר באב אל־מנדב, שהפך לנתיב חלופי מרכזי עבור נפט סעודי בעקבות השיבושים במצר הורמוז. לראשונה במערכה הנוכחית, איראן ושלוחיה מפעילים לחץ במקביל על שני קצותיו של חצי האי ערב, באופן שמקשה על יצירת נתיב אנרגיה יציב העוקף את אזורי הלחימה.

ב. ארה״ב פותחת לסעודיה את הדלת הגרעינית: ארה״ב וסעודיה חתמו על הסכם לשת״פ גרעיני אזרחי, שיאפשר לחברות אמריקאיות להשתתף בהקמת כורים ותשתיות גרעין בממלכה. ההסכם מלווה במנגנון פיקוח דו־צדדי, אך אינו כולל את הפרוטוקול הנוסף של הסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית ומותיר אפשרות עתידית להעשרת אורניום בסעודיה. העסקה מחזקת את הקשר האסטרטגי בין המדינות ואת מעמדה של התעשייה האמריקאית, אך מחלישה את העיקרון שלפיו מדינות במזה״ת המקבלות טכנולוגיה גרעינית אמריקאית מוותרות מראש על יכולות העשרה.

ג. סין מנצחת בקרב התדמית, אך לא בקרב האמון: סקר שנערך ב־36 מדינות מצא כי ב־25 מהן הציבור מחזיק בעמדה חיובית יותר כלפי סין מאשר כלפי ארה״ב. ב־22 מדינות נרשם גם אמון גבוה יותר בנשיא סין מאשר בנשיא ארה״ב, אף שהאמון בשניהם נותר נמוך. השינוי נובע משילוב בין שיפור הדרגתי בתדמית הסינית לבין ירידה חדה בתפיסת ארה״ב כשותפה אמינה. עבור בייג׳ינג מדובר בהישג של עוצמה רכה, אך לא בהסכמה רחבה עם המודל הפוליטי או עם מדיניותה באזורי המחלוקת שלה.

ביטחון ואיומים

א. הרחוב האוקראיני מחליף את צמרת הצבא: הדחת שר ההגנה, שנחשב למזוהה עם שילוב מוצלח למדי של רחפנים וטכנולוגיות חדשות, הובילה למחאות בקייב ובערים נוספות. בתוך ימים החליף נשיא אוקראינה גם את מפקד הצבא ומינה במקומו קצין צעיר יותר, שהתחייב להרחיב פעולות התקפיות, תקיפות בעומק ושילוב מערכות בלתי מאוישות. המהלך עשוי להאיץ את התאמת הצבא למלחמה טכנולוגית, אך הוא גם חשף מתחים בין הדרג המדיני, הפיקוד הוותיק והציבור, בשעה שאוקראינה נדרשת לשמור על רציפות מבצעית.

ב. לרוהינגה לא נותר נתיב מילוט: יותר מ־500 בני רוהינגה חוששים כי נהרגו לאחר ששתי ספינות שיצאו ממדינת ראקין שבמיאנמר נעלמו או טבעו במפרץ בנגל. חלק מהנוסעים הגיעו ככל הנראה ממחנות הפליטים בבנגלדש, שבהם חיים כ־1.2 מיליון בני רוהינגה. התעצמות הלחימה במיאנמר, הקיצוץ בסיוע והיעדר אופק לחזרה בטוחה דוחפים משפחות לנתיבי הברחה ימיים בתקופת המונסון. המשבר ממחיש אוכלוסייה הכלואה בין מלחמת אזרחים, מחנות פליטים צפופים וים שהפך לנתיב הקטלני האחרון שנותר לה.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

א. הבינה המלאכותית מגיעה לחשבון החשמל: מדינת ניו יורק הטילה הקפאה בת שנה על הקמת מרכזי נתונים גדולים הצורכים לפחות 50 מגה־ואט, בשל החשש מעליית תעריפי החשמל, עומס על הרשת ופגיעה במקורות מים. במקביל, הממשל האמריקאי הרחיב את היוזמה המחייבת חברות טכנולוגיה, מפעילי מרכזי נתונים וספקיות חשמל לשאת בעלויות הייצור והתשתיות הנדרשות עבורם. הוויכוח על הבינה המלאכותית הופך בכך ממחלוקת על פרטיות ובטיחות למאבק על חלוקת העלויות הפיזיות של המהפכה הטכנולוגית.

ב. ארה״ב סוגרת את פרצת הרכיבים הסיניים: רשות התקשורת האמריקאית אסרה לאשר למכירה מכשירים הכוללים רכיבי חומרה מרכזיים מתוצרת חברות סיניות שהוגדרו כאיום ביטחוני. עד כה נאסרו מוצרים שלמים של החברות, אך ניתן היה לשלב רכיבים מתוצרתן בתוך מערכות של יצרנים אחרים. ההחלטה מעבירה את ההיפרדות הטכנולוגית בין ארה״ב לסין מרמת המותג והמוצר הסופי אל תוך השבבים, המעבדים ורכיבי התקשורת שמהם בנויה המערכת.

ג. שבבי הבינה המלאכותית הופכים למנוע הלאומי של דר״ק: הייצוא מדר״ק גדל ב־52.3% בעשרים הימים הראשונים של יולי והגיע לשיא של 54.9 מיליארד ד׳. ייצוא המוליכים למחצה גדל בכ־180% והיווה יותר מ־40% מכלל הייצוא בתקופה זו. הנתונים ממחישים כיצד ההשקעות העולמיות במרכזי נתונים ובבינה מלאכותית מתורגמות לצמיחה תעשייתית במדינות המחזיקות ביכולת ייצור מתקדמת. במקביל, התלות הגוברת בענף אחד הופכת את הכלכלה הדרום־קוריאנית לרגישה במיוחד לשינויים במחזור ההשקעות הטכנולוגי.

משברים ופוליטיקה פנימית

א. מחאת הבחינות הופכת למחאת דור בהודו: אלפי צעירים צעדו לעבר הפרלמנט בדרישה להתפטרות שר החינוך ולרפורמה במערכת הבחינות, לאחר הדלפת שאלות מבחינת קבלה שבה השתתפו יותר משני מיליון מועמדים. המשטרה השתמשה באלות ובגז מדמיע, והמחאה התרחבה מעבר לפרשה עצמה אל סוגיות של אבטלה, שחיתות וחוסר אמון במוסדות. הממשלה הודיעה על הקמת בתי משפט מהירים לטיפול בהדלפות, אך המפגינים דורשים גם אחריות פוליטית ושינוי מבני. היתרון הדמוגרפי של הודו עלול להפוך למקור של חוסר יציבות אם מיליוני צעירים לא יאמינו שהשכלה ומאמץ מעניקים להם מסלול הוגן להתקדמות.

ב. ניקרגואה עוברת מבחירות מבוקרות לביטול הבחירות: נשיא ניקרגואה הודיע כי במדינה לא יתקיימו עוד בחירות שיאפשרו לאופוזיציה להתמודד על השלטון. ההצהרה הגיעה לאחר שנים של מעצר יריבים פוליטיים, הגליית מתנגדים, הארכת תקופת הנשיאות ומינוי רעיית הנשיא לנשיאה משותפת. אף שלא הוצג מנגנון חוקי מפורט ליישום ההחלטה, עצם ההכרזה מסמנת מעבר ממשטר המקיים הליך בחירות מוגבל למערכת שאינה מכירה עוד בתחרות פוליטית כמקור ללגיטימציה.

ג. בית הדין הפלילי הבינ״ל נלכד בין משבר פנימי ללחץ חיצוני: המדינות החברות בבית הדין נערכות להצביע על הדחת התובע הראשי בעקבות טענות להתנהגות בלתי הולמת, שאותן הוא מכחיש. במקביל, ארה״ב הרחיבה את המערכה המדינית והכלכלית נגד בית הדין, בעוד הא״א חזרה והתחייבה להגן עליו ועל אנשיו מפני איומים וסנקציות. המוסד נדרש אפוא להתמודד בעת ובעונה אחת עם שאלות על אמינות מנגנוני הביקורת הפנימיים שלו ועם ניסיון חיצוני לצמצם את יכולתו לפעול נגד מדינות שאינן מכירות בסמכותו.

אך טוב וחסד, G-Lab team