מערכת בינלאומית מפוצלת

השבוע נרשמו כמה שינויים במבנה היחסים האזוריים: סעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו על הסכם הגנה הדדי, רוסיה וסוריה הסדירו מחדש את הנוכחות הרוסית במדינה, וסין קיימה לראשונה תרגיל ימי עם מדינה נוספת במרחב שממזרח לטאיוואן. במקביל, מגמות קיימות עברו שלב: טורקיה קידמה את סיום הסכסוך עם ה־PKK לחקיקה, קונגו החריפה את מאמציה להשאיר חלק גדול יותר מעיבוד המחצבים בשטחה, וטאיוואן ומדינות באירופה נערכו באופן מעשי יותר לשיבושים בתקשורת ובאנרגיה.

דינמיקות גיאופוליטיות

סעודיה, טורקיה ופקיסטן חתמו על הסכם הגנה משותף: ההסכם שנחתם במכה קבע כי תקיפה מזוינת נגד אחת משלוש המדינות תיחשב תקיפה נגד כולן. עם זאת, אופי הסיוע במקרה כזה ייקבע בהתייעצות בין הצדדים. ההסכם מוסיף לסעודיה שכבת הרתעה אזורית, מחזק את הקשרים הביטחוניים בין שלוש המדינות ופותח אפשרות לצירוף מדינות נוספות בעתיד.

רוסיה שמרה על נוכחות בסוריה, אך בתנאים חדשים: לאחר כשנה וחצי של משא ומתן הגיעו מוסקבה ודמשק להסדר על עתיד המתקנים הרוסיים בטרטוס ובחמימים. סוריה קיבלה לידיה את ניהול המרכיבים האזרחיים, בעוד מתקנים צבאיים יעברו לפעילות משותפת ולהכשרה.

ניסוי טילים סיני העמיק את המחלוקת באוקיינוס השקט: ניסוי סיני בטיל המסוגל לשאת ראש קרב גרעיני עורר חשש בקרב מדינות האיים באוקיינוס השקט. שרי החוץ של האזור לא הצליחו להגיע להסכמה על הודעת גינוי משותפת, בין היתר בשל התנגדות מדינות המקורבות לבייג׳ינג. האירוע המחיש כיצד התחרות בין סין למערב מקשה על מדינות האזור לשמור על עמדה משותפת מול התרחבות הפעילות הצבאית במרחב.

ביטחון ואיומים

סין ואינדונזיה קיימו תרגיל ימי ממזרח לטאיוואן: זו הפעם הראשונה שבה סין קיימה באזור תרגיל ימי משותף עם צבא של מדינה אחרת. אינדונזיה הציגה אותה כתרגיל מעבר שגרתי, וגם בטאיוואן הודו כי לא הייתה לה השפעה צבאית ישירה. עם זאת, עצם קיום הפעילות עם מדינה נוספת העניק למהלך משמעות מדינית וסייע לבייג׳ינג להציג את נוכחותה ממזרח לטאיוואן כפעילות בינ״ל לגיטימית.

טאיוואן האטה במכוון את האינטרנט הסלולרי: במסגרת תרגילי החוסן השנתיים האטו הרשויות לראשונה את התקשורת הסלולרית באזור נרחב כדי לדמות פגיעה בתשתיות תקשורת בעקבות תקיפה או אסון. שירותים חיוניים אחרים המשיכו לפעול. התרגיל הרחיב את ההיערכות מתרחיש צבאי בלבד גם לשאלת תפקוד האוכלוסייה והשירותים האזרחיים כאשר התקשורת נפגעת.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

קונגו אסרה יצוא של תרכיזי נחושת וקובלט: הממשלה ביקשה לחייב חברות לעבד חלק גדול יותר מחומרי הגלם בתוך המדינה על מנת להשאיר בה נתח גדול יותר מהערך הכלכלי. קונגו היא ספקית הקובלט הגדולה בעולם ומקור מרכזי לנחושת, ועל כן המהלך נוגע ישירות לשרשראות אספקה של סוללות, אלקטרוניקה ותעשיות נוספות.

הבצורת בדנובה הפכה לסיכון לביטחון האנרגטי: מפלס המים הנמוך פגע ביכולת לקרר תחנות כוח באזור והביא את תחנת הכוח הגרעינית פאקש בהונגריה להפעלה בחלק קטן מכושר הייצור שלה. הממשלה החלה בעבודות פיזיות להעלאת מפלס המים בסביבת התחנה. האירוע המחיש כיצד בצורת ממושכת עלולה להפוך ממפגע סביבתי למגבלה ישירה על ייצור חשמל ותשתיות אסטרטגיות.

משברים ופוליטיקה פנימית

טורקיה עברה מתהליך פיוס עם ה־PKK לחקיקה: הפרלמנט אישר מסגרת שתאפשר חזרה ושילוב מחדש של חלק מאנשי הארגון, לאחר שה־PKK החל בתהליך פירוק מנשק. החוק אינו פותר את המחלוקות הרחבות יותר סביב זכויות הכורדים או את מעמדו של מנהיג הארגון עבדאללה אג׳לאן, והוא עורר התנגדות בקרב ותיקי הצבא ומשפחות חללים. למרות זאת, אישור החוק מעביר את התהליך מהצהרות ופירוק נשק חלקי למסגרת משפטית שמאפשרת להתחיל בשילוב מחדש של אנשי הארגון.

רעידת האדמה הפכה למבחן ראשון לנשיא החדש של קולומביה: רעידת אדמה בעוצמה 7.4 פגעה במערב המדינה ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד של הנשיא. מאות נהרגו, אלפים נפצעו ונזק נרחב נגרם לבתים ולתשתיות. האירוע הציב את הממשלה החדשה בפני צורך בהוצאה ובהפעלת מנגנוני חירום, זמן קצר לאחר שנבחרה על בסיס תוכנית שכללה קיצוץ בהוצאות והקטנת המנגנון הממשלתי.

אך טוב וחסד, G-Lab