יכולות מעבר לים וחוסן אסטרטגי

השבוע כמה מדינות הרחיבו את הפעילות הביטחונית והכלכלית שלהן מעבר לגבולותיהן. יפן קיבלה גישה לשטחי ניסוי באוסטרליה, ארה״ב פתחה את הסייבר ההתקפי גם לחברות פרטיות, ומדינות המפרץ פעלו להרחיב את יכולתן להחזיק ולספק נפט מחוץ לאזור. במקביל, וושינגטון קשרה את היקף התרגילים עם דרום קוריאה לעמדתה במלחמה באיראן, רוסיה העמיקה את המחלוקת הטריטוריאלית עם יפן, וסין הוסיפה תשתית קבועה נוספת לתביעותיה בים סין הדרומי.

דינמיקות גיאופוליטיות

יפן ואוסטרליה מרחיבות את התשתית הביטחונית המשותפת: כחלק מהרחבת הקשרים הביטחוניים שלה באינדו פסיפיק, שתי המדינות סיכמו כי יפן תוכל להשתמש בשטחי ניסוי באוסטרליה לפיתוח ובחינה של טילים, לרבות מערכות היפרסוניות. במקביל הן מקדמות פיתוח משותף של מערכת לייזר ומרחיבות את שיתוף הפעולה בתעשיות הביטחוניות.

ארה״ב קושרת בין הברית עם דר״ק למלחמה באיראן: נשיא ארה״ב הורה לצמצם בעתיד את היקף התרגילים הצבאיים המשותפים עם דר״ק, והסביר את ההחלטה גם בסירובה של סיאול לסייע לארה״ב במלחמה נגד איראן וגם ביחסיו הטובים עם מנהיג צפ״ק, שלדבריו הופכים את התרגילים למסר עוין ומיותר. יוזכר שדר״ק מארחת דרך קבע כ־28,500 חיילים אמריקאים ונשענת על הברית לצורך ההרתעה מול צפ״ק.

רוסיה מחזירה את איי הקוריליים למרכז המחלוקת עם יפן: נשיא רוסיה ביקר לראשונה באיים (בצפון האוקיאנוס הש)ט, עליהם תובעת יפן ריבונות, ובתגובה טוקיו הגישה מחאה רשמית. המחלוקת על ארבעת האיים מנעה עד כה משתי המדינות לחתום על הסכם שלום מאז מלחמת העולם השנייה. בשנים האחרונות הרחיבה רוסיה את פעילותה הצבאית באזור. הביקור מצמצם עוד יותר את המרחב לפשרה בסכסוך הטריטוריאלי ומוסיף מוקד מתח ליחסים בין רוסיה לבין בעלות בריתה של ארה״ב באסיה.

ביטחון ואיומים

סין הופכת שונית במחלוקת לאי מלאכותי: צילומי לוויין הצביעו על השלמת השלב הראשון בעבודות סיניות בשונית באיי פאראסל שבים סין הדרומי. על השטח שיובש הוקמו נמל ותשתיות נוספות, והוא מאפשר הקמת מסלול המראה באורך של יותר משלושה ק״מ. סין מציגה את הפיתוח כבעל שימושים אזרחיים, אך התשתיות יכולות לתמוך במטוסים, מערכות מעקב ופעילות צבאית. כך תביעה טריטוריאלית נוספת של בייג׳ינג מקבלת ביטוי פיזי קבוע שקשה יהיה להשיב לאחור.

ארה״ב מכניסה חברות פרטיות לסייבר התקפי: מזכר נשיאותי הורה להקים מסגרת שבה חברות אמריקאיות שיאושרו מראש יוכלו להשתתף בפעולות סייבר נגד ארגוני פשיעה הפועלים מחוץ לארה״ב. החברות יפעלו תחת סמכות ופיקוח ממשלתיים ויוכלו לסייע באיסוף מודיעין, חדירה והשבתת תשתיות דיגיטליות. השימוש הלגיטימי ביכולות התקפיות שנשמרו עד כה כמעט לחלוטין בידי המדינה נפתחות בכך גם לקבלנים פרטיים, ומעלה שאלות של אחריות משפטית ושקיפות.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

מדינות המפרץ מחפשות עומק אנרגטי באסיה: סעודיה והאמירויות פועלות להרחיב את כמות הנפט שהן מחזיקות במתקני אחסון ביפן ומקדמות שיתופי פעולה דומים גם עם דר״ק. במקביל, חברות הנפט שלהן הרחיבו שימוש בנתיבים ובנקודות מסירה שעוקפים את מצר הורמוז. אחסון נפט קרוב יותר ללקוחות באסיה מאפשר להמשיך לספק חלק מהביקוש גם כאשר נתיבי היצוא מהמפרץ משתבשים, ומעניק ליצואניות שכבת גיבוי נוספת מחוץ לאזור העימות.

הרשתות החברתיות מגיעות למשפט שמזכיר את תעשיית הטבק: 29 מדינות בארה״ב תובעות את מטא בטענה שפייסבוק ואינסטגרם עוצבו באופן המעודד שימוש ממושך בקרב ילדים ובני נוער, וכי החברה אספה מידע גם על ילדים מתחת לגיל 13. התביעה דורשת פיצויים ושינויים באופן פעולת הפלטפורמות. לאחר שמדינות החלו להגביל את גיל הכניסה לרשתות החברתיות, ההליך בארה״ב מעביר את הדיון גם לשאלה האם מאפייני המוצר עצמם יכולים להטיל על החברות אחריות לנזק שנגרם למשתמשים צעירים.

משברים ופוליטיקה פנימית

דרום אפריקה שולחת את ׳חשבון׳ ההגירה למדינות המוצא: לאחר שהוציאה כמעט 18 מיליון ד׳ על גירוש והחזרה של יותר מ־80 אלף מהגרים, דרשה דרום אפריקה ממלאווי, אתיופיה וניגריה להשתתף בעלויות. המהלך הגיע על רקע עלייה במחאות ובאלימות נגד מהגרים והאשמות כי הם תורמים לפשיעה ולאבטלה. פרטוריה מבקשת בכך להעביר חלק מעלות מדיניות ההגירה למדינות המוצא, מהלך שכבר מוסיף מתח ליחסיה עם מדינות אחרות באפריקה.

סוריה מתחילה לשפוט את ראשי המשטר הקודם: בית משפט בדמשק גזר עונש מוות בהיעדרו על נשיא סוריה לשעבר לאחר שהרשיע אותו ברצח, עינויים, מעצרים שרירותיים ופשעים נגד האנושות. זהו פסק הדין הראשון נגדו בסוריה מאז נפילת המשטר, ובית המשפט הורה גם לפעול למעצרו הבינ״ל. כל עוד הוא שוהה ברוסיה יכולת האכיפה מוגבלת, אך ההתמודדות עם תקופת המשטר הקודם עוברת בכך גם ממנגנוני המעבר הפוליטיים להליך פלילי בתוך סוריה.

אך טוב וחסד, G-Lab