הסלמה שחוצה גבולות ומערכות

השבוע התרחבו כמה מן העימותים המרכזיים מעבר לזירות שבהן החלו. המאבק במצר הורמוז עבר גם לשאלת הפיקוח על נתיב השיט וגביית דמי מעבר, הסנקציות נגד רוסיה החלו לאיים גם על המדינות הרוכשות ממנה אנרגיה, וצפ״ק העמיקה את התמיכה המבצעית במלחמה באוקראינה. במקביל, פולין ורומניה הפעילו מערכי הגנה מול חדירות רוסיות, והשריפות בצרפת איימו על מתקנים הקשורים להרתעה הגרעינית ולייצור אמל״ח. לצד המלחמות, מדינות נערכות גם לאפשרות שמערכות חיוניות ייפרצו או ינותקו, בעוד משברי סאוטה והודו המחישו כיצד תסכולים חברתיים ושמועות ברשת יכולים לעבור במהירות מן השוליים אל מרכז הזירה הפוליטית.

דינמיקות גיאופוליטיות

א. המאבק על הורמוז הופך למחלוקת על ריבונות: על רקע חילופי תקיפות והאשמות, ארה״ב, איראן ועומאן מנהלות מגעים על הסדר זמני שיאפשר מעבר בטוח של ספינות במצר הורמוז. הדיונים אינם עוסקים רק בהפסקת התקיפות, אלא גם בשאלה מי יפקח על התנועה, האם איראן תהיה רשאית לגבות תשלום (בדומה לפנמה או מצרים) ומה יהיה מעמדן של מדינות החוף. זהו חידוש ביחס לסבבי המגעים הקודמים, שהתמקדו בהפוגה צבאית. גם אם יושג הסדר, הוא עשוי לייצב את המסחר לזמן מוגבל שלאחריו סוגיות הגרעין, הסנקציות ומאזן הכוחות במפרץ ישובו למרכז המחלוקת.

ב. ארה״ב מעבירה את מחיר הסחר עם רוסיה למדינות אחרות: הסנאט האמריקאי קידם ברוב רחב חקיקה שתאפשר להטיל סנקציות ומכסים על מדינות וחברות הממשיכות לרכוש נפט, גז ומוצרים מרכזיים מרוסיה. אין מדובר רק בהרחבת הסנקציות על מוסקבה, אלא בהפיכת הסחר עמה למקור סיכון ישיר למדינות ולחברות הרוכשות ממנה. אם החוק יאושר וייושם במלואו, הוא עלול להציב מדינות כמו סין והודו בפני בחירה בין המשך רכישת אנרגיה רוסית לבין גישה נוחה לשוק ולמערכת הפיננסית של ארה״ב.

ג. צפ״ק מעמיקה את מעורבותה במלחמה באוקראינה: לפי המודיעין האוקראיני, צפ״ק אינה מסתפקת עוד באספקת טילים ואמל״ח לרוסיה, אלא שלחה גם יחידת טילים ואנשי צוות לשטח רוסיה לצורך הפעלה ותמיכה. אם הדיווח יתברר כנכון, יהיה זה מעבר מתמיכה חומרית למעורבות מבצעית ישירה יותר (כפי שכבר נעשה בעבר), גם אם מוגבלת. מהלך כזה מחזק את התלות הרוסית בשותפות אנטי מערביות, ומעניק לצפ״ק ניסיון מבצעי, נתוני ביצוע ויכולת לשפר את מערכיה על בסיס שדה הקרב באירופה. בכך אוקראינה הופכת לא רק לזירת עימות עם רוסיה, אלא גם למעבדת לחימה עבור שחקנים נוספים.

ביטחון ואיומים

א. הים השחור מצטרף למלחמת נתיבי הסחר: התקיפות נגד נמלים, מסופי ייצוא וכלי שיט בים השחור החריפו, וחלק מחברות הספנות השעו את פעילותן בנמלים אוקראיניים. הפגיעה מצמצמת את יכולת אוקראינה לייצא תבואה ומוצרים נוספים ומעלה את מחירי הביטוח וההובלה. המלחמה באזור אינה חדשה, אך המעבר מתקיפות נקודתיות לשיבוש מתמשך של פעילות מסחרית מצרף את הים השחור להורמוז ולים האדום כמוקד סיכון עולמי. שלושה נתיבי ים מרכזיים מושפעים כעת במקביל ממלחמות שונות שהשלכותיהן הכלכליות מצטברות זו לזו. חוסר הוודאות העלה את מחירי הנפט, הביטוח וההובלה הימית במהלך יולי. גם כאשר מחירי האנרגיה ירדו בעקבות דיווחים על התקדמות במגעים עם איראן, עלויות הביטוח והחשש משיבושים נותרו גבוהים.

ב. גבול נאט״ו עובר מהתרעה ליירוט: טיל רוסי חדר לשטח פולין במהלך מתקפה רחבה על אוקראינה ונפל באזור כפרי ללא נפגעים, בעוד רומניה יירטה שלושה רחפנים שחדרו למרחב האווירי שלה בתוך שלושה ימים. לא נמצאו ראיות לכך שרוסיה התכוונה לתקוף מדינות נאט״ו, אך כתמיד ריבוי השיגורים מגדיל את הסיכון לטעויות, לסטייה ממסלול ולפגיעה בשטח הברית. פולין ונאט״ו הפעילו מערכי הגנה ורומניה יירטה בפועל רחפנים, מה שממחיש מעבר ממעקב והתרעה להפעלת כוח מוגבלת, תוך הימנעות מהסלמה ישירה מול רוסיה.

ג. התשתיות החיוניות נערכות לפעול כשהן מנותקות: רשויות הסייבר של ארה״ב, אוסטרליה ומדינות נוספות קראו למפעילי תשתיות להכין מראש אפשרות לנתק מערכות חיוניות מרשתות ארגוניות, מספקים חיצוניים ומהאינטרנט. ההנחיות מניחות שלא ניתן יהיה למנוע כל חדירה, ולכן דורשות להבטיח אספקת חשמל, מים, תחבורה ושירותים חיוניים גם לאחר פריצה למערכות.

ד. האקלים מגיע אל מפעלי ההרתעה של צרפת: שריפות הענק במערב צרפת איימו על מתקנים הקשורים לייצור רכיבים לטיל הגרעיני הימי של צרפת, למטוסי רפאל ולמנועי טילים. לא דווח על פגיעה אסטרטגית ישירה, אך אתרים פונו חלקית, הפעילות בהם הוגבלה ונחשפה הפגיעות של תעשיית ביטחון מרוכזת לאירועי אקלים קיצוניים. ככל שאירועי אקלים קיצוניים יתרבו, מדינות יידרשו לחשוב מחדש לא רק על בניין כוח, אלא גם על פיזור, יתירות והמשכיות תפקודית של מפעלי הביטחון שלהן.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

א. ארה״ב מגינה על הין היפני: ארה״ב ויפן התערבו יחד בשוק המטבעות כדי לבלום את היחלשות הין, בצעד משותף ראשון מאז 1998. הפער בין הריבית ביפן לריבית בארה״ב, לצד התייקרות האנרגיה, גרם ליציאת הון ולהיחלשות המטבע היפני. מבחינת וושינגטון, הסיכון לא היה יפני בלבד: מכירת אג״ח אמריקאיות בידי יפן כדי לממן התערבות עצמאית עלולה הייתה להעלות את עלויות המימון של ארה״ב. המהלך ממחיש כיצד יציבות מטבע של בעלת ברית הפכה גם היא לאינטרס גיאו־כלכלי אמריקאי.

משברים ופוליטיקה פנימית

א. שמועה ברשת הופכת למשבר גבול בסאוטה: עשרות אלפי בני אדם ניסו להיכנס למובלעת הספרדית מצפון מרוקו לאחר שברשתות החברתיות הופצו שמועות שלפיהן הגבול נפתח או שהאכיפה הופסקה. עשרות רבות נהרגו במהלך הניסיונות, ויותר מאלף קטינים נותרו בשטח הספרדי לאחר שרוב החוצים הוחזרו למרוקו. קשיים כלכליים, אבטלת צעירים ומשבר מים יצרו את תנאי הרקע, אך המידע ברשת סיפק את הזרז. המשבר התרחב במהירות מסוגיה מקומית למחלוקת בין ספרד למרוקו ולוויכוח אירופי על הגירה ובקרת גבולות.

ב. מחאת הצעירים בהודו מתחילה להשפיע על המערכת הפוליטית: שר החינוך התפטר בעקבות מחאות ממושכות סביב הדלפת בחינות, ובבחירות ביניים במדינת ביהר הפסידה מפלגת השלטון מושב שהחזיקה במשך כשלושה עשורים. אמנם אין די בתוצאה אחת כדי להצביע על שינוי לאומי, אך היא מספקת סימן לכך שהמחאה חורגת מהרחוב. ההתפתחות החדשה היא תרגום של תסכול סביב בחינות, אבטלה ומוביליות חברתית לאחריות מיניסטריאלית ולמחיר אלקטורלי, גם אם התנועה עצמה עדיין אינה מפלגה ממוסדת.

ג. שותפה בקואליציה עותרת נגד ממשלת דרום אפריקה: המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה עתרה נגד החוק המאפשר למדינה להפקיע מקרקעין לצורכי ציבור, ובנסיבות מסוימות ללא פיצוי. עד כה לא בוצעה הפקעת קרקע מכוח החוק, אך המחלוקת נוגעת בליבת הפערים שנותרו מתקופת האפרטהייד ובהגנה החוקתית על קניין. הוויכוח כבר אינו מתנהל רק בין הממשלה לאופוזיציה, אלא בתוך הקואליציה עצמה. ההליך המשפטי יבחן את יציבות הממשלה המשותפת ואת גבולות המדיניות לתיקון פערי הקרקע והקניין שנותרו מתקופת האפרטהייד.

אך טוב וחסד, G-Lab