השלכות אסטרטגיות חוצות אזורים

השבוע כמה עימותים החלו להשפיע באופן ישיר על זירות הרחוקות מהמקום שבו החלו. המלחמה באיראן הביאה את ארה״ב להעביר נושאת מטוסים מהאינדו פסיפיק למזה״ת, החריפה את המחלוקת עם סין על הסחר עם טהראן והביאה מדינות באירופה לבחון הגנה על השיט בהורמוז מחוץ למסגרת נאט״ו. במקביל, הסכם ההגנה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן כבר מושך מועמדות נוספות, רוסיה מגייסת כוח אדם גם באפריקה, וארה״ב וקנדה עברו ממשא ומתן להטלת מכסים הדדיים. לצד אלה, התחרות על תשתיות לטווח ארוך נמשכה בחלל, בחשמל ובמחצבים.

דינמיקות גיאופוליטיות

הסכם מכה מתחיל למשוך מדינות נוספות: בנגלדש הודיעה כי היא בוחנת בחיוב הצטרפות להסכם ההגנה שעליו חתמו בתחילת החודש סעודיה, טורקיה ופקיסטן, לאחר שקיבלה הזמנה מריאד. הצטרפות כזו תחרוג ממדיניות אי־ההזדהות המסורתית של בנגלדש ותכניס לברית מדינה נוספת בדרום אסיה, ממזרח להודו, לצד פקיסטן שממערב לה. טורקיה ציינה גם את מצרים כמועמדת אפשרית להצטרפות.

השפעת המלחמה באיראן על יחסי ארה״ב וסין: ארה״ב איימה בצעדים כלכליים נגד מדינות שימשיכו לסחור עם איראן, וסין הודיעה כי לא תיכנע ללחץ. יוזכר כי בייג׳ינג היא הקונה המרכזית של הנפט האיראני, וכ-90% מהנפט שאיראן מצליחה לייצא מגיע אליה. וושינגטון נדרשת כעת לבחור עד כמה היא מוכנה לפגוע בגופים סיניים כדי להחליש את איראן, כאשר היחסים עם בייג׳ינג נמצאים ממילא באיזון עדין לאחר מלחמת הסחר של השנה שעברה.

מדינות אירופה בוחנות הגנה על הורמוז מחוץ למסגרת נאט״ו: המפקד העליון של כוחות נאט״ו באירופה כינס נציגים ממדינות הברית כדי לבחון אילו יכולות יוכלו להעמיד להגנת חופש השיט במצר הורמוז, אך הודגש כי בשלב זה אין מדובר במשימת נאט״ו. במקביל, בריטניה וצרפת מקדמות קואליציה של כתריסר מדינות שתוכל לסייע בהגנת השיט כאשר התנאים יאפשרו זאת.

ביטחון ואיומים

המלחמה באיראן משאירה את האינדו פסיפיק ללא נושאת מטוסים אמריקאית: נושאת המטוסים האמריקאית המוצבת דרך קבע ביפן הועברה למזה״ת כדי להחליף נושאת מטוסים אחרת שפעלה באזור במשך יותר משמונה חודשים. כתוצאה מכך, ולפרק זמן מוגבל, אין לארה״ב נושאת מטוסים במרחב. ארה״ב אמנם ממשיכה להחזיק באזור כוחות אוויריים, ימיים ויבשתיים משמעותיים, אך המעבר ממחיש כיצד מערכה ממושכת במזה״ת צורכת יכולות שנועדו גם להרתעה מול סין.

טאיוואן מעגנת את ההיערכות למלחמה בתקציב ארוך טווח: הממשלה הציעה להגדיל את תקציב הביטחון ל־2027 ב־18%, לכ-35 מיליארד דולר ולמעלה מ־3% מהתמ״ג. במקביל היא מקדמת תוכנית נפרדת לשש שנים לרכישת כ־210 אלף רחפנים צבאיים, לצד טילים, צוללות ויכולות נוספות. הלחץ הסיני אינו מתורגם עוד רק לתרגילים ולרכש נקודתי, אלא למסגרת תקציבית רב־שנתית שנועדה לבנות יכולת לחימה א־סימטרית בהיקף גדול.

רוסיה ממשיכה לגייס כוח אדם מאפריקה למלחמה באוקראינה: בוטסואנה הודיעה כי עצרה שמונה מאזרחיה בדרכם לרוסיה, וכי 22 מאזרחיה כבר נפלו ברשתות גיוס שהוצגו בחלק מהמקרים כהצעות עבודה או הכשרה. בוטסואנה מצטרפת לשורה של מדינות באפריקה שדיווחו על אזרחים שגויסו לצבא הרוסי, לעיתים מבלי שהבינו מראש כי יישלחו לחזית. השימוש במאגרי כוח אדם מחוץ לרוסיה הופך בכך מחלק נקודתי במלחמה לתופעה שמחייבת גם ממשלות באפריקה לפעול נגד רשתות הגיוס בשטחן.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

דנמרק שמה את הדאטה סנטרים בסוף התור לחשמל: הצעת חוק חדשה מחליפה את שיטת כל הקודם זוכה בחיבור לרשת החשמל ומאפשרת למדינה לתעדף תשתיות לפי חשיבותן למשק. דאטה סנטרים שאינם מוגדרים כחיוניים צפויים להיכנס לקטגוריית העדיפות הנמוכה ביותר. הביקוש לחיבורים חדשים כבר גדול פי כמה משיא צריכת החשמל של דנמרק, וחלק ניכר ממנו מגיע מדאטה סנטרים. צמיחת הבינה המלאכותית מתחילה בכך להיתקל לא רק במגבלת שבבים, אלא גם בשאלה לכאורה פשוטה יותר, מי יקבל גישה לתשתית החשמל הפיזית.

ברזיל הופכת ליעד במאבק על החלופה למחצבים הסיניים: יותר מ־86% מהבקשות לחיפוש מתכות נדירות שהוגשו בברזיל הוגשו בשלוש השנים האחרונות, וחלק גדול מהן קשור לחברות מארה״ב, אוסטרליה וקנדה. ברזיל מחזיקה בעתודות המתכות הנדירות השניות בגודלן בעולם, בעוד סין שולטת בחלק הארי של יכולת העיבוד העולמית. הממשלה בברזיל מבקשת שההשקעות הזרות יכללו גם עיבוד מקומי והעברת טכנולוגיה, כך שהמדינה לא תהפוך רק לספקית חומרי גלם.

הפגיעה בים השחור מגיעה למחיר המזון: החרפת התקיפות על נמלים, מסופי תבואה וכלי שיט של רוסיה ואוקראינה עיכבה משלוחים והעלתה ביותר מ־17% את החוזים העתידיים על חיטה בשיקגו, מדד ייחוס לשוק העולמי, מתחילת יולי. שתי המדינות מספקות יחד חלק משמעותי מהחיטה הנסחרת בעולם, והפגיעה מגיעה כאשר גם מחירי הדשנים עולים בשל השיבושים במצר הורמוז ותנאי מזג האוויר הפוגעים ביבולים באזורים נוספים.

ארה״ב וקנדה עוברות ממגעים למכסים הדדיים: לאחר שהמו״מ בין המדינות קרס ברגע האחרון, ארה״ב הטילה מכס של 50% על מוצרים קנדיים בהיקף של כ־20 מיליארד ד׳ בשנה. קנדה השעתה את השיחות והודיעה בתגובה על מכסים מקבילים על כ־20 מיליארד ד׳. העימות המסחרי עבר בכך ממשא ומתן לפגיעה ישירה בשרשראות ייצור משותפות שנבנו במשך עשרות שנים.

משברים ופוליטיקה פנימית

סוריה מפרקת את הכוח הצבאי העצמאי המרכזי האחרון: הכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF) הודיעו על פירוקם ככוח עצמאי לאחר השלמת ההסכם לשילוב לוחמיהם בצבא הסורי. הארגון, שהחזיק במשך שנים בשטחים נרחבים בצפון ובמזרח המדינה והיה שותף מרכזי של ארה״ב במלחמה בדאעש, עובר כעת לפיקוד המרכזי. המהלך מתרחש במקביל לפירוק ה־PKK בטורקיה ומרחיב את שליטת דמשק על הכוח הצבאי המאורגן בשטחה לאחר יותר מעשור של פיצול.

הבחירות בזמביה עוברות ממשבר אלקטורלי למשבר מוסדי: הנשיא המכהן הוכרז כמנצח עם כ־60% מהקולות, אך משקיפים העלו שאלות לגבי הליך הספירה והאופוזיציה ביקשה לערער על התוצאה. ביום האחרון להגשת העתירות נסגרו בתי המשפט במדינה מטעמי ביטחון, לאחר מעצרים ועימותים עם פעילי אופוזיציה. זמביה נחשבה במשך שנים לאחת הדמוקרטיות היציבות באפריקה הדרומית, ולכן האופן שבו יטופל הערעור חשוב מעבר לזהות המנצח בבחירות.

אך טוב וחסד, G-Lab