העוצמה לובשת צורה מוסדית

השבוע כמה מהלכים שנבנו בחודשים האחרונים קיבלו ביטוי מוסדי ומעשי. ארה״ב הסירה את סוריה מרשימת המדינות תומכות הטרור והעמיקה את המעורבות הישירה שלה בתעשיית הנפט בוונצואלה, בעוד ברית מכה הקימה מזכירות קבועה בריאד. הודו וסין יצרו מנגנונים חדשים לניהול המחלוקת בגבול, וב־G20 נותרה סין לבדה בהתנגדותה לעמדה משותפת בנושא עודפי יצוא. במקביל, גרמניה ייחסה לרוסיה ניסיון תקיפה באמצעות רחפן, הלחימה שבה למצר הורמוז ויוון חתמה עם ישראל על עסקת הגנה אווירית בהיקף של 3.5 מיליארד ד׳. לצד זאת, עליית מחירי האנרגיה והחשש מאינפלציה החלו להתבטא גם בשוקי האג״ח.

דינמיקות גיאופוליטיות

סוריה יורדת מרשימת המדינות תומכות הטרור: הסיווג האמריקאי פקע לאחר 45 ימי בחינה בקונגרס, בעקבות הודעת נשיא ארה״ב ביולי. הממשל הסביר את הצעד בהתחייבויות השלטון החדש בדמשק להתרחק מארגוני טרור בינ״ל, ובמקביל בוטל גם הסיווג של חזית אל־נוסרה, שבראשה עמד בעבר נשיא סוריה. המהלך מסיר חסם משפטי משמעותי בפני פעילות פיננסית, השקעות וקשרים מדיניים, וממשיך את החזרה ההדרגתית של סוריה למערכת הבינ״ל.

ברית מכה עוברת מהסכם למוסדות קבועים: בפגישה הראשונה של המדינות החברות הוכרז על מזכירות קבועה בריאד ועל מינוי מזכ״ל ראשון מפקיסטן. ראשי המטות ושרי הביטחון של סעודיה, טורקיה ופקיסטן השתתפו בדיונים, וטורקיה חזרה והבהירה כי המסגרת פתוחה להצטרפות מדינות נוספות. ההסכם שנחתם באוגוסט מקבל בכך מבנה קבוע שאמור לאפשר תיאום ביטחוני שוטף מעבר להתחייבות ההדדית שנקבעה בו.

הודו וסין מרחיבות את מנגנוני ניהול הגבול: נציגי שתי המדינות סיכמו בבייג׳ינג על שמונה צעדים הכוללים שמירה על שקט לאורך קו השליטה, הקמת קבוצות מומחים לקידום פתרונות בסוגיות הגבול, פתיחת מוקדי מפגש נוספים והוספת קווי תקשורת ישירים בין הכוחות במגזרים המזרחי והמרכזי. אין עדיין הסכמה על תוואי הגבול עצמו, אך שתי המדינות מרחיבות את התשתית שנועדה למנוע מתקריות מקומיות להתפתח לעימות רחב יותר.

סין נותרת לבדה מול יתר מדינות ה־G20 בנושא עודפי יצוא: 19 מתוך 20 חברות הפורום תמכו בעמדה שלפיה יצוא זול בהיקפים גדולים מכלכלות שאינן פועלות בתנאי שוק יוצר עיוות שאינו בר־קיימא. סין הייתה המדינה היחידה שהתנגדה. במקביל, שר האוצר הרוסי השתתף במפגש שנערך בארה״ב, לראשונה מאז 2022, על רקע חידוש הדרגתי של ערוצים בין וושינגטון למוסקבה.

ראש ה־CIA ביקר במוסקבה: כלי תקשורת אמריקאיים דיווחו כי ראש סוכנות הביון האמריקאית הגיע לביקור שלא הוכרז מראש במוסקבה. במקביל דווח כי וושינגטון ביקשה מאוקראינה להשהות תקיפות ארוכות טווח על ערים רוסיות במהלך הביקור. הבית הלבן וה־CIA לא אישרו את הפרטים, אך אם הדיווחים נכונים מדובר בערוץ ישיר נוסף שנפתח בין שתי המדינות לצד המגעים המדיניים.

ביטחון ואיומים

גרמניה מייחסת לרוסיה ניסיון תקיפה באמצעות רחפן: ברלין קבעה כי רוסיה עמדה מאחורי ניסיון לפגוע באמצעות רחפן בנמל התעופה לייפציג־האלה, סמוך למטוס מטען שנשא אמל״ח לאוקראינה. הרחפן לא התפוצץ. בתגובה הודיעה גרמניה על צמצום נוסף של הנוכחות הרוסית במדינה, לרבות סגירת מוסדות רוסיים, והאיחוד האירופי החל לבחון צעדים נוספים נגד פעולות חבלה ולוחמה היברידית. רוסיה הכחישה את האחריות.

הלחימה חוזרת למצר הורמוז: לאחר תקופה של רגיעה יחסית, ארה״ב תקפה משגרים איראניים באי לאראק ואיראן הגיבה בירי לעבר יעדים אמריקאיים באזור. במקביל נפגעו כלי שיט מסחריים סמוך לעומאן ושני ימאים נהרגו באחת התקריות. ההתלקחות המחודשת מחזירה את הסיכון הישיר לספנות במצר, בעוד מזכר ההבנות שנחתם ביוני על פתיחת נתיב השיט טרם יושם.

יוון קונה מישראל מערך הגנה אווירית רב־שכבתי: יוון וישראל חתמו על עסקה בהיקף של כ־3.5 מיליארד ד׳ להקמת מערכת הגנה אווירית שתשלב מספר שכבות יירוט ומערכי מכ״ם ושליטה. חברות יווניות צפויות להשתתף בכ־870 מיליון ד׳ מהפרויקט. העסקה היא מהגדולות בתולדות הייצוא הביטחוני הישראלי ומשתלבת בתוכנית היוונית להרחבת יכולות ההגנה האווירית על רקע המתיחות האזורית והגידול באיום הטילים והרחפנים.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

וושינגטון נכנסת ישירות למבנה הבעלות על הנפט בוונצואלה: ההסכם החדש מעניק לחברה שבה לממשלת ארה״ב אחזקה משמעותית זכויות ארוכות טווח ב־17 שדות שבהם כ־65 מיליארד חביות נפט, כחמישית מהעתודות המוכחות של ונצואלה. ארה״ב צפויה להחזיק 35% בחברת האם, לקבל גישה לחלק מהתפוקה במחיר עלות וזכות ראשונה לרכוש חלק נוסף. לאחר שנים שבהן וושינגטון ניסתה להגביל את תעשיית הנפט הוונצואלית באמצעות סנקציות, היא עוברת למעורבות ישירה בהפקה ובשיווק.

ארה״ב מבקשת לנתק סניפים אמירתיים של בנק מצרי מהמערכת הדולרית: משרד האוצר האמריקאי הציע להפעיל את סעיף 311 נגד סניפי בנק מצר באיחוד האמירויות בלבד, ולא נגד המטה בקהיר. אם הכלל יאושר, מוסדות פיננסיים אמריקאיים יידרשו להגביל את יכולתם של אותם סניפים לפעול בדולרים. המהלך ממקד את האכיפה בנקודות המעבר הפיננסיות המשמשות לסחר עם איראן גם כאשר הן נמצאות במדינות בעלות קשרים קרובים עם ארה״ב.

עליית מחירי האנרגיה מגיעה לשוקי האג״ח: משקיעים מכרו אג״ח ממשלתיות במספר כלכלות גדולות על רקע החשש מעלייה מחודשת באינפלציה ובהוצאות הממשלתיות. תשואת האג״ח היפנית לעשר שנים הגיעה לרמה הגבוהה ביותר זה כשלושה עשורים, וגם בבריטניה נרשמה עלייה בעלויות המימון. ההתייקרות מגבילה את יכולתן של ממשלות להרחיב הוצאות באמצעות חוב דווקא כאשר הוצאות הביטחון והאנרגיה ממשיכות לעלות.

משברים ופוליטיקה פנימית

איסלנד דוחה חידוש שיחות להצטרפות לאיחוד האירופי: 52.8% מהמצביעים התנגדו לפתיחת המו״מ מחדש, לעומת 47.2% שתמכו, ורייקיאוויק הייתה האזור היחיד שבו נרשם רוב בעד. ההצבעה עסקה רק בחידוש המו״מ ולא בחברות עצמה. למרות השינויים הביטחוניים באזור הארקטי והדיון המחודש ביחסים עם אירופה, השליטה בענף הדיג ובמשאבים הלאומיים נותרה שיקול מרכזי בהתנגדות להצטרפות.

הממשלה החדשה בבריטניה נתקלת מיד במגבלת החוב: בנאומו הראשון בפרלמנט הציג ראש הממשלה החדש תוכנית להגדלת השליטה הציבורית בשירותים, ביזור סמכויות, הקלה ביוקר המחיה והגדלת תקציב הביטחון. במקביל, העלייה בתשואות האג״ח מייקרת את מימון התוכניות ומצמצמת את האפשרות להרחיב את הגירעון. הממשלה תידרש ליישב בין תוכנית הוצאות רחבה לבין התחייבויות קודמות שלא להעלות את מס ההכנסה.

השיטפונות בנפאל הופכים למשבר לאומי ממושך: גל של מים, בוץ וסלעים מההימלאיה הרס גשרים, כבישים ומבנים ופגע קשות באזורי הגבול עם טיבט. יותר מאלף בני אדם נהרגו וכ־4,000 עדיין נעדרים, בהם מאות זרים. האסון מעמיד את הממשלה הצעירה בפני צורך בשיקום תשתיות ובהפעלת מערכי סיוע בהיקף גדול, במדינה שמתמודדת ממילא עם צמיחה חלשה ועלויות אנרגיה גבוהות.

אך טוב וחסד,

G-Lab