דיפלומטיה תחת לחץ, טכנולוגיה כמנוף

השבוע נעשו כמה ניסיונות לבלום משברים שהמשיכו להסלים. הערוץ הדיפלומטי בנוגע לאוקראינה חוזר לפעול, גם כשהלחימה והחיכוך בין וושינגטון לקייב מחריפים. סביב סעודיה מתגבשת מסגרת ביטחונית אזורית רחבה יותר, בעוד החות׳ים מרחיבים את המלחמה בתוך תימן ואיראן ממשיכה להפעיל לחץ במצר הורמוז. סין מצדה מוסיפה ידע טכנולוגי לארגז הכלים הגיאוכלכלי שלה, ובאירופה שורה של מחאות נפרדות מעידה על לחץ גובר על ממשלות ומוסדות.

דינמיקות גיאופוליטיות

מאוסלו לסנקט פטרבורג, רוסיה מסכימה לחדש את השיחות המשולשות: וויטקוף נפגש באוסלו עם זלנסקי ועם נציגי אירופה ונאט״ו, ולמחרת עדכן את פוטין בסנקט פטרבורג בתוצאות הפגישה. הקרמלין הודיע שרוסיה מוכנה עקרונית לחדש את השיחות בין ארה״ב, רוסיה ואוקראינה בדרג המקצועי. הסבב הבא צפוי בסביבות 10 בנובמבר, ככל הנראה באבו דאבי. מוסקבה מבקשת שסדר היום יתמקד מלכתחילה בהסדרי הביטחון שלאחר המלחמה. בשטח, אוקראינה חידשה ב־15 באוקטובר את התקיפות על בתי זיקוק ברוסיה, בטענה שמוסקבה ממשיכה לתקוף את רשת החשמל שלה. רוסיה הגיבה במתקפת רחפנים נרחבת על תשתיות האנרגיה באוקראינה.

איראן מושכת זמן מול וושינגטון: המגעים העקיפים בין טהרן לוושינגטון נמשכים בתיווך פקיסטני. איראן מתנה כל חזרה לשיחות רשמיות בהסרת הסנקציות והמצור הימי על נמליה, ובמקביל נערכת לאפשרות של חידוש התקיפות. הגסת׳ ערך ביקור פתע באזור, שבמהלכו נפגש עם חיילים אמריקאים ודן עם נתניהו בנושא איראן.

ברית הגנה מתגבשת סביב סעודיה: בריטניה הודיעה שמטוסי הטייפון שלה יסייעו בהגנה על המרחב האווירי הסעודי מפני טילים ורחפנים חות׳יים, אך בשלב זה ללא סמכות לתקוף מטרות בתימן. ממשלת טורקיה הגישה בינתיים לפרלמנט לאשרור את הסכם ההגנה של מכה עם סעודיה ופקיסטן, שלפיו התקפה על אחת מהן תיחשב להתקפה על שלושתן. במצרים נדחתה ל־26 באוקטובר ההצבעה על הסמכה שתאפשר לנשיא א־סיסי לסייע בהגנת סעודיה, אם ריאד תבקש זאת.

ביטחון ואיומים

החות׳ים מעמיקים את המלחמה בתוך תימן: החות׳ים שיגרו חמישה טילים בליסטיים לעבר ארמון הנשיאות בעדן והרגו חמישה בני אדם. כעבור ארבעה ימים פגעו שלושה טילים במחנה אימונים במחוז שבווה, הרגו 73 מגויסים ופצעו יותר מ־200. התקיפות על סעודיה נמשכות. השינוי המרכזי הוא שהחות׳ים שבים להפנות את הלחימה גם אל יריביהם בדרום תימן, לצד התקיפות על סעודיה ועל מטרות הקשורות לים האדום.

איראן ממשיכה לשחוק את הספנות בהורמוז: ב־14 באוקטובר טבעו סמוך למצר אוניית מכולות ואוניית צובר לאחר שנפגעו מטילים. כעבור שלושה ימים טענו משמרות המהפכה ששתי מכליות עלו על מוקשים, אך מקורות בתחום הביטחון הימי במפרץ אמרו שאין ראיות התומכות בכך. איראן גם הזהירה שכלי שיט שיכבה את מערכות הזיהוי והניווט שלו ייחשב לעוין. גם ללא סגירה מלאה של המצר, חוסר הוודאות ממשיך להעלות את הסיכון לספנות באזור.

יותר מ־150 הרוגים בתקיפת רחפנים באביי: ב־19 באוקטובר פגעו רחפנים בשוק ובמחסן דלק באביי, האזור השנוי במחלוקת בין סודאן לדרום סודאן, והרגו לפחות 153 בני אדם. הרשויות המקומיות האשימו את צבא סודאן, שאמר כי תקף מכליות דלק שהיו בדרכן לכוחות התמיכה המהירה. דרום סודאן זימנה את שגריר סודאן לשיחת מחאה.

בולגריה מבקשת תגבור של נאט״ו בים השחור: בעקבות התקיפות על אוניות סוחר ביקשה סופיה מטוסי קרב, טילים להגנה אווירית ומערכות נגד רחפנים. נאט״ו הודיעה שתגביר את נוכחותה מעל הים השחור באמצעות מטוסי סיור, מכ״מים ורחפנים, אך לפי שעה נמנעה מהתחייבות לשלוח מטוסי קרב.

כלכלה, טכנולוגיה וסחר

סין מוסיפה ידע טכנולוגי לאמצעי הלחץ שלה: בייג׳ינג פרסמה טיוטה להרחבת רשימת הטכנולוגיות שיצואן אסור או מוגבל. הרשימה כוללת 40 טכנולוגיות בתחומי הבינה המלאכותית, האנרגיה הסולארית והביו־רפואה, ובהן מודלים גדולים, סוכני בינה מלאכותית וייצור פאנלים סולאריים. לאחר שכבר השתמשה במינרלים נדירים כמנוף לחץ, סין מרחיבה כעת את הפיקוח מחומרי גלם לידע ולקניין רוחני. טאיוואן מצדה מחמירה את ההגבלות על יצוא שבבים מתקדמים ושרתי בינה מלאכותית לסין, ומרחיבה את האחריות הפלילית על יצוא ללא רישיון.

היצוא הסיני מזנק והצמיחה עולה על התחזיות: כלכלת סין צמחה ברבעון השלישי ב־4.5%, מעט מעל התחזיות, בעוד היצוא בספטמבר זינק ב־36% לעומת החודש המקביל אשתקד. עודף הסחר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע לכ־940 מיליארד דולר. תנופת היצוא תומכת בכלכלה הסינית, אך גם מגבירה את הלחץ באירופה ובארה״ב להרחיב את ההגנה על התעשיות המקומיות.

משברים ופוליטיקה פנימית

מחאות אלימות מתפשטות באירופה: בצרפת החריפו ב־17 באוקטובר המחאות על יוקר המחיה, מחירי הדלק ומצב מערכת החינוך והפכו למהומות נרחבות, עם יותר מ־2,400 עצורים והצתת מבני ציבור. בחלקים מפריז ומליון הוטלו עוצרי לילה. באיטליה אישרה הממשלה הצבת 500 חיילים במילאנו בעקבות מהומות וביזה. באלבניה הצטרפו סטודנטים למחאות נגד ראש הממשלה ראמה, ובפורטוגל הקימו מפגינים מאהלי מחאה על הזינוק בעלויות הדיור. לכל אחת מהמחאות סיבות מקומיות משלה, ואין מדובר בגל אירופי אחיד. יחד הן משקפות, עם זאת, מתח גובר סביב יוקר המחיה, השירותים הציבוריים והאמון במוסדות.

אלברטה בוחרת להישאר בקנדה: במשאל העם שנערך בפרובינציה ב־19 באוקטובר תמכו כשלושה מכל ארבעה מצביעים בהישארות בקנדה. רק כרבע תמכו בהתקדמות להצבעה מחייבת על עצמאות.

״אך טוב וחסד ירדפוני״ (תהילים כ״ג).

צוות Geopolitics Lab